רשומות

מיקרודוזינג (Microdosing) של חומרים פסיכדלים

מיקרודוזינג  של LSD, פטריות ופסיכדלים אחרים
מחקר קנדי חדשני, 
שנסקר על ידי לינה גוש, כתבת CBC ניוז,
 צלל לתוך הנושא שכמעט ולא נחקר-  למה ואיך אנשים נוטלים "מיני- מנות" של סמים פסיכדליים.
צריכת "מיני- מנות" הינה פרקטיקה של לקיחת  מנות קטנות של סמי הזיה, כגון LSD או  פטריות קסם, עבור מטרות תרפוטיות.  המנות קטנות מדי להווצרות ה"היי", אך מספיקות  עבור הרגעת חרדה או לשיפור מצב הרוח  (זאת על פי דברי המשתמשים).
החוקרים בחנו קהילות שמשתמשות בפרקטיקה זו  ונמצאת באתרים באינטרנט. 909 אנשים  מילאו שאלונים בנושא, משתמשי עבר ומשתמשי הווה,  וגם מכאלה שלא ניסו זאת מעולם.
בשאלונים נכללו שאלות שהתייחסו לתדירות השימוש ולאופנו.  אלו המשתמשים דיווחו על מספר יתרונות,  כולל מצב רוח מרומם, ריכוז מוגבר,  פרודוקטיביות וקשרים בין אישיים טובים יותר. 
כמו כן, החוקרים עשו מספר ניסויים  על מנת להשוות בין שתי הקבוצות,  ונמצא כי המשתמשים השיגו ציונים גבוהים יותר  במבחני יצירתיות, אינטליגנציה ומבחנים רגשיים  הנוגעים באספקטים של דיכאון וחרדה.
אולם, החוקרים הבחינו גם בתת קבוצה בתוך  קבוצת המשתמשים, אשר דיווחו על אפ…

איך פרומונים משפיעים על מיניות?

תמונה
מחקר חשף כיצד פרומונים ממריצים התנהגות מיניתאנה סנדויו

סיכמה: שיר אינדיג

רבים מאיתנו שמעו על כך שפרומונים גורמים לחלק מהאנשים להיראות לנו אטרקטיביים יותר מאחרים, אך מעט ידוע על המנגנון שעומד מאחורי תופעה זו. בקרב בעלי חיים, חוש הריח משחק תפקיד מרכזי בוויסות תגובות אינסטינקטיביות, ובין היתר קובע האם להגיב או לא ליריבים, לטורפים או לבני זוג פוטנציאליים. קבוצת חוקרים בהובלת הפרופ' קאזשיגה טוהרה מאוניברסיטת טוקיו, חקרו כיצד פרומונים זכריים מגבירים את ההתנהגות המינית של עכברות. פרופ' טוהרה מסביר כי "ידוע שכימיקלים מסוימים, במיוחד ריחות, עשויים להשפיע על ההתנהגות האינסטינקטיבית של בעל החיים, אפילו במפגש הראשוני עם אותו ריח. אנו מניחים כי קיים מנגנון עצבי במוח המקשר בצורה נכונה בין מידע סנסורי חשוב לבין הפעלת ההתנהגות הראויה".


צפייה בהתנהגות המינית של עכברים יכולה לספק תובנות חשובות אודות התנהגות הרבייה של בני האדם. פרופ' טוהרה וקבוצת החוקרים בחנו את הפרומון הזכרי ESP1 (exocrine gland-secreting peptide 1), אשר נמצא במחקרים קודמים ממריץ התנהגות מינית בקרב עכברות והתנהגות ת…

על נרקיסיזם, מנהיגות, אתיקה ומהפכות חברתיות

הרהורים על מנהיגות, אתיקה ומהפכות חברתיות מאת: טל בן עמי, עו"ס קליני פסיכותרפיסט ויועץ לפיתוח מנהיגות

כתבה אחת על תרבות הסלפי והנרקיסיזם, כתבה שנייה על הקרב הצהוב והמכוער של איל גולן ואביב גפן וכתבה שלישית של פרופ' יורם יובל שבוחן האם יצר האדם רע או טוב מנעוריו.
מבט חטוף בשלוש כתבות שוליים מסוף השבוע חושף בעיניי את מערומיה של החברה הישראלית בימינו, אתרי החדשות בישראל שלא רק שאינם מצליחים לראות שהמלך הוא עירום, אלא אף ממשיכים להצעיד אותו בכיכר העיר לכל קריאות הקהל הנלהב.
מערכת תקשורת שהופכת להיות חלק מהקהל ונכשלת ביכולת להתבונן לעבר התהום המתקרב, לוקה אף היא באותו עיוורון נרקיסיסטי הנשאב אחר הרייטינג ומבלי משים או עם, מזין את העירום.  
שלוש כתבות "קיקיוניות" הממוקמות בגב החדשות "החשובות באמת", שלוש כתבות מהפריפריה שלא מבינות שהן מזמן כבר צריכות להיקרא ליבה (תרתי משמע), שלוש כתבות שהן המראה המזוקקת ביותר שניתן לבקש על התהליך המסוכן והלא מספיק מדובר בעליל בחברה הישראלית, תהליך המאיים באופן ממשי על קיומה של מדינת ישראל. שיח מוסט מודחה ומושם בשוליים של החדשות אך …

מבחן רורשאך

איך עובד מבחן רורשאך?
כתבה: אפרת גינס פיינסר, פסיכולוגית קלינית מדריכה מכון טמיר
מבחן כתמי הדיו של רורשאך הוא מבחן אישיות השלכתי הכולל 10 כרטיסים של כתמי דיו (חמישה מהם בשחור לבן וחמישה כוללים צבע). המבחן פורסם בשנת 1921 ע"י הרמן רורשאך, פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר שוויצרי, אשר פיתח את הכלי האבחוני בהשראת התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד. בתחילת דרכו הוא בדק את תגובותיהם של חולי סכיזופרניה לכתמי הדיו, בהשוואה לתגובות של אנשים שאינם מאובחנים כחולי נפש. הוא גילה שיש שוני משמעותי בדפוס התגובות בין שתי קבוצות אלו. רורשאך ניתח וציינן את התגובות לכתם הדיו לא על בסיס התוכן שלהם, אלא על בסיס מאפיינים אחרים של התגובה, כגון מיקום, התייחסות לצבע, לצורה וכד'.  במהלך המאה ה-20 מבחן הרורשאך הפך למבחן הפסיכולוגי הנפוץ ביותר. אך למרות הפופולאריות הרבה שלו בקרב קלינאים הוא זכה לביקורות רבות והיה שנוי במחלוקת.
אבחון פסיכודיאגנוסטימבחן TAT

הרורשאך במובנו הבסיסי ביותר , הוא משימה של קבלת החלטות, המספקת תמונה של הפסיכולוגיה של האדם אשר מבצע אותו ורמה מסויימת של הבנה של התנהגותו של האדם בעבר ובעתיד. דמי…

מהי הטיית האישוש? | Confirmation bias

הטיית האישוש / הטיית האישור
מהי הטיית האישוש?אין אדם שלא נתקל במצב בו הוא פירש אירוע באופן שונה משפירש אותו אדם אחר. לעיתים, אנו מתקשים להבין כיצד אחרים יכולים לראות את אותו האירוע באופן כה שונה מהאופן בו חווינו אותו אנחנו, להעניק לו המשגה שונה, משמעות שונה, על אף שחווינו את אותו האירוע בדיוק. לחילופין, ניתן לעיתים לראות בעיתונים שונים כי אותו אירוע פוליטי, או אירוע בעל משמעות חברתית כלשהי, הצטייר באופן שונה ולעיתים הפוך כתלות באוריינטציה הפוליטית של העיתון, והאג'נדה אותה מקדם.
יתכן כי הדוגמא הטובה והנגישה ביותר לכך היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ארוך השנים, בו פעם אחר פעם שני צידי הסכסוך חווים את אותם האירועים, אך מייחסים להם משמעות שונה. כל אחד רואה את הפגיעה בו, ואת התממשות ציפיותיו מהצד השני, אשר פגע בו פעמים כה רבות בעבר. קיימים הסברים שונים לתופעה זו, בה אנשים מפרשים אחרת את אותו האירוע, ולכן גם מציירים אותו אחרת ומדווחים עליו באופן שונה.
אחד מהם, מתומצת במושג מוכר מתחום הפסיכולוגיה החברתית והסוציולוגיה- הטיית האישוש. הטיית האישוש (Confirmation bias) היא נטייה (מאוד מבוססת מחקרית, …

המודל הביופסיכוסוציאלי | Biopsychosocial model

מהו המודל הביופסיכוסוציאלי ? המודל הביופסיכוסוציאלי, אשר פיתח הפסיכיאטר ג'ורג' אנג'ל בשנות ה-80, הוא מודל המציע הסבר לשילוב גורמים המשפיעים על מצבו הבריאותי והנפשי של האדם. הן בעולם הרפואה והן בעולם הטיפול הנפשי, נהוג היה לחשוב במשך שנים רבות כי חולי גופני קשור לגורמים פיזיולוגיים וביולוגיים בלבד, ואילו חולי נפשי קשור לגורמים נפשיים בלבד. המודל הביופסיכוסוציאלי מציע אינטגרציה בין מספר תחומים, מתוך הבנה שמרבית המקרים, מדובר בשילוב של גורמים היוצרים את מצבו הבריאותי והנפשי של האדם, וההתייחסות לגורם אחד מתוכם מפספסת את יחסי הגומלין שבין הגורמים השונים, אשר שילובם הוא האחראי העיקרי למצבו. כפי שניתן להבין משמו, המודל גורס כי גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציאליים הם הכוחות הפועלים על האדם, משפיעים על בריאותו הגופנית, הנפשית ועל איכות חייו. על פי המודל, כאשר אנו מנסים לבחון את המקורות למכאוביו הנפשיים של האדם, לא די להתעמק בנפשו. יש לבחון את הסביבה בה חי בעבר ובהווה, וכן גורמים מתערבים ביולוגיים או בריאותיים אחרים. המודל מושתת על ראייה הוליסטית, של האדם כגדול מסך חלקיו. לא די ב…

פסיכותרפיה חיובית | Positive psychotherapy

פסיכותרפיה חיובית (PPT - positive psychotherapy) היא גישה טיפולית אשר מתמקדת בעוצמות ובתכונות החיוביות של האדם, במטרה להקל על מצוקותיו. גישה זו מבקשת לשים דגש שווה על ההיבטים החיוביים בנפש, לצד ההיבטים השליליים והבעיות, ומנסה למצוא איזון בין עיסוק בסימפטומים, הפרעות, חולשות וחרטות לבין עיסוק בנקודות חוזקה, ערכים ותקוות, וכך להבין את מורכבותה של החוויה האנושית באופן מלא יותר.
הפסיכותרפיה החיובית מבוססת על עבודתו של כריסטופר פטרסון, ובפרט על ה-"Classification of Virtues and Strengths" CVS – סיווג וחלוקה של המאפיינים הפסיכולוגיים החיוביים בבני האדם (בניגוד לסיווג ההפרעות הנפשיות, הנפוצה יותר בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה). פטרסון הדגיש כי העבודה הטיפולית צריכה להתמקד במעלות לצד החולשות, במאמץ לבנות דברים חיוביים לצד תיקון הדברים הרעים, ובצורך להפוך את החיים למלאים ומספקים במקביל לריפוי ההפרעות הנפשיות. הפסיכותרפיה החיובית רואה עצמה כנגזרת של הפסיכותרפיה הקלאסית, אך לצד נאמנותה לטיפול המסורתי, היא פנתה לכיוון חדש. הטיפול הקלאסי שם דגש על הקלה בסימפטומים ועל המצוקה הנפשית, ולא בכדי; מ…