יום שבת, 29 ביוני 2019

טיפול בתסמונת התשישות הכרונית

תסמונת התשישות הכרונית:


כתיבה: 

איתן טמיר, פסיכותרפיסט (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוגQuara

עריכה אחרונה:

28 לאוגוסט 2020 ☑️


 

תסמינים, אבחון וטיפולים

מהי תסמונת התשישות הכרונית?



תסמונת התשישות הכרונית CFS - Chronic Fatigue Syndrome היא מחלה המתאפיינת בשילוב בין סימפטומים וסימנים, שהופעתם נמשכת לאורך שישה חודשים או יותר. 

צפו בסרטון הסבר מצוין של עמותת אס״ף: 




בעבר הוצמדה ל-CFS גם הכותרת ״מחלת היאפים״, מה שמעיד אולי על הסטיגמה והתיוג שליוו את המחלה.  

מציאות זו השתנתה בשלהי 2015, כאשר סיווג התסמונת הוחלף במחלה של ממש, עם שם ייחודי משלה: ״מחלת אי סבילות מערכתית למאמץ״.
התהליך בתנועה מתמדת, אולם ניתן לומר שבדומה למחלות סמוכות, כמו פיברומיאלגיה, אין כמעט רופאים שמרימים היום גבה במפגש עם האבחנה של CFS.  




התסמינים של CFS


המאפיינים של תסמונת העייפות הכרונית כוללים עייפות ותשישות הפוגעות בתפקוד, חום, כאב גרון, בלוטות לימפה כואבות, חולשת שרירים, כאבי שרירים, עייפות ניכרת לאחר אימון גופני, כאבי ראש, כאבי מפרקים והפרעות בשינה.
בנוסף, המחלה כוללת תסמינים נוירופסיכולוגיים, כמו בעיות זיכרון, בלבול, עצבנות, דיכאון וקשיי ריכוז. 

עוצמת המחלה משתנה בין מטופל למטופל ויכולה לנוע בין סימפטומים חמורים יותר או פחות.





תשישות נפשית


מצב של מתח מתמיד, משבר נקודתי או מצב רוח ירוד לאורך זמן, מביאים את החולה במהירה לכדי תשישות נפשית. 

אירועי חיים, קשיים קיימים ומצוקות נקודתיות יכולים להחמיר את המצב ובהדרגה להביא לכדי דלדול משאבים והתרוקנות מאגר הכוחות הנפשיים אצל האדם. 
למשל, התמודדות עם גילוי המחלה אצל המטופל, או אצל אחר יקר לו, התמודדות עם אובדן, פוביות, התמודדות עם פרידה, קשיים משפחתיים, התמודדות עם טראומות או מצבי דחק, קשיים כלכליים ואפילו לחץ בעבודה, בלימודים או תחרותיות, 

התמודדות עם מצבים מלחיצים וקשים אלה מביאה את האדם לכדי שחיקה נפשית, שבתורה גורמת לו לתשישות ועייפות רגשית ותחושת ריקנות, המתבטאות באופנים שונים, למשל:


  • אבדן הנאה, חוסר מוטיבציה וחוסר חשק לעשות דברים שהאדם אוהב לעשות, כגון פעילות גופנית ותחביבים.
  • קשיים קוגניטיביים שונים אשר לא אפיינו את האדם טרם תקופת התשישות הנפשית, כדוגמת קשיי זיכרון, קשיי ריכוז, שיפוט לקוי.
  • פגיעה באורח החיים התקין, לאדם אין אנרגיות לקום ולהכין לעצמו ארוחות, אין כוחות לקום בבוקר לעבודה או להיפגש עם חברים.
  • קושי בשמירה על קשרים חברתיים, תוצאה נוספת של חוסר המוטיבציה להנאה. לאדם אין כוח או חשק לשמור על קשר עם קרוביו.  
  • עייפות פיזית. כלומר, האדם מסוגל לישון מספר רב של שעות שינה מידי יום ועדיין להרגיש תחת מחסור בשעות שינה. 
  • חוסר תקווה, פסימיות, באשר ליציאת האדם ממצב התשישות הנפשית. האדם מתקשה לראות את סיום האפיזודה, מתקשה לראות עצמו קם בחזרה על רגליו.
  • האדם פגיע יותר, "שביר" יותר. קל יותר להביאו לידי דמעות, לכדי שבירת כלים והפסקת הפעילות שעושה. נוטה להיות עצבני יותר, רגזן יותר, לכעוס מהר יותר ולהיקלע לריבים וויכוחים עם קרובים. 


כאשר מאפיינים אלה אינם מאפיינים קבועים בחיי האדם, וכן כאשר הם מופיעים לאורך זמן, הם עלולים להצביע על תשישות נפשית. 

קשה לצפות אילו אנשים מועדים לתשישות נפשית ובעקבות אילו לחצים או אירועי חיים. הדבר תלוי במשתנים רבים, כגון חוסנו הנפשי של האדם, מוקדי התמיכה הרגשית שברשותו, ניסיון העבר שלו בהתמודדות עם קשיים, בריאותו הגופנית וכן מאפייני אישיותו הייחודית (כגון, המידה בה נוטה למצבי רוח ירודים, יכולתו לויסות רגשי ועוד). 




מה גורם לתסמונת התשישות הכרונית?


הגורמים לתסמונת התשישות הכרונית אינם ידועים באופן מלא. 

ההשערה כיום היא, שככל הנראה, התסמונת נובעת משילוב של מספר גורמים הכוללים זיהומים ויראליים, גורמים אוטו-אימוניים, סטרס קיצוני ועוד. 

התפרצות המחלה יכולה לנבוע מאחד הגורמים הללו או משילוב של כמה מהם. 
עם זאת, עדיין לא זוהה גורם סיבתי בודד, או אבנורמאליות ספציפית, שמשותפים לכל מי שלוקה בתסמונת.




אבחון CFS


אבחנה של תסמונת התשישות הכרונית מצריכה הערכה רפואית ופסיכולוגית מקיפה ומתוחכמת.

היות והגורמים אינם לגמרי מוסכמים וברורים, לא קיימת בדיקה באמצעותה ניתן לאושש או לשלול את קיומה של המחלה. 


אבחנה מבדלת


לפני מתן אבחנה של תסמונת התשישות הכרונית על הרופא המאבחן לשלול קיומן של מחלות שמראות סימפטומים דומים, למשל: 


  • מחלות נוירולוגיות כרוניות, כמו טרשת נפוצה
  • מחלות אוטו-אימוניות, כמו זאבת, או מחלת הנשיקה
  • סרטן
  • מחלות זיהומיות, כגון Giardia, טפיל מעיים






    קשיים נפשיים, כמו דיכאון, הינם בעלי סימפטומים דומים לתסמונת התשישות הכרונית. 

    לכן, בעבר טענו רופאים כי התסמונת איננה מחלה כרונית אלא דיכאון סמוי, או בעיות חרדה. 
    אולם, המציאות הקלינית והמחקרית מלמדת כי בעיות רגשיות אינן מסבירות את כל הסימנים והתסמינים הקיימים בתסמונת התשישות הכרונית, כמו חום ובלוטות לימפה נפוחות, מה שמפריך את הקביעה כי מקור התסמונת רגשי גרידא. 

    יחד עם זאת, יש פה סייג חשוב:

    כאשר המטופל סובל מפחות סימפטומים מאלו הנדרשים ברשימת האבחון של תסמונת התשישות הכרונית, נלקחות  בחשבון אבחנות אחרות, כולל אבחנות פסיכיאטריות. 
    נשמע טכני, אבל ככה מאבחנים מחלות. 



    קשר גוף-נפש בתסמונת התשישות הכרונית


    אופן תגובתו והתייחסותו של האדם לתסמונות הינו בעל השפעה חשובה ומשמעותית לגבי עוצמת הופעתה של המחלה ומסלולה. באופן דומה, תגובתם של המשפחה, חברים, רופאים והחברים לעבודה משפיעה גם היא על דרך ההתמודדות של האדם עם הסימפטומים והתסמונת. 




    טיפול



    נכון להיום, הטיפול בתסמונת התשישות הכרונית מסוגל להקל על הסימפטומים בלבד ולא לרפא את המחלה. 

    כיוון שהגורמים לתסמונת אינם ידועים, הטיפול איננו יכול להיות מכוון כלפי גורם ספציפי. 

    הטיפול בתסמונת התשישות הכרונית משלב בןי טיפול רפואי, פיזיותרפי, תמיכתי ופסיכולוגי, ועשוי לכלול גם בעלי מקצוע אלטרנטיביים. 




    מטפל עיקרי (קייס מנג׳ר)


    היות ומדובר בטיפול רב מערכתי, חשוב מאוד להגדיר מטפל עיקרי אשר יפקח וינהל את כל מערך הטיפול. 
    המטפל העיקרי יוכל לראות בכל זמן את ״התמונה הגדולה״, לאגד ולנהל את המלצות הטיפול מכלל המטפלים בצוות הרב-מקצועי, ולמנוע סיטואציות מבלבלות, שלעיתים עלולות להיות מנוגדות זו לזו.


    כיום קיימים מגוון טיפולים לתסמונת התשישות הכרונית ביניהם נכללים:



    טיפול תרופתי


    תרופות רבות נוסו בכדי לטפל בתסמונת התשישות הכרונית, אך כיום לא קיימת תרופה אחת אשר עוזרת לכלל האנשים הסובלים מהתסמונת. 

    עם זאת, מגוון של תרופות ניתנות למטופלים בכדי לאפשר להם הקלה בסימפטומים. 

    למשל, תרופות אנטי דלקתיות עוזרות להקל על כאבי הראש, כאבי השרירים והמפרקים וכן על בעיות שינה. 

    תרופות נוגדות דיכאון ניתנות לעיתים בכדי לסייע עם תסמיני הדיכאון והכאב. 



    אימון גופני ופיזיותרפיה


    מטופלים עם תסמונת התשישות הכרונית נוטים להימנע מאימון גופני, מעטמים מובנים. 
    הם חשים כי פעילות ספורטיבית מחמירה את הסימפטומים שלהם. 

    הימנעות זו יכולה עלולה לתרום לתחושת קושי לסמוך ולבטוח בגופם. 

    לכן, תוכנית אימונים המשלבת פעילות גופנית הדרגתית יכולה לסייע רבות. 




    חשוב להתחיל באופן הדרגתי עם פעילויות שניתן לבצע. 

    למשל, אם המטופל סובל מסחרחורות ואובדן שיווי משקל, תותאם עבורו תוכנית אימונים שתכלול תרגילי מתיחות בישיבה או שכיבה, מה שיהיה בטוח ונוח יותר עבורו.

    חשוב לציין כי תוכנית שמורכבת מפעילות אירובית מאומצת מדי עלולה להחמיר את הסימפטומים אצל החולים והחולות בתסמונת התשישות הכרונית.
    לכן אימון יומיומי עדין, שמטרתו לשמור על גמישות, תנועתיות והישגיות אשר כולל הגברה הדרגתית של המאמץ והסיבולת (למשל שחייה, הליכה ורכיבה על אופניים) הינו מומלץ.



    טיפול התנהגותי קוגניטיבי


    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) משחק תפקיד חשוב בטיפול בהיבטים הנפשיים והמוטיבציוניים של תסמונת התשישות הכרונית, בכך שהוא מסייע לאדם להיות פעיל ופרודוקטיבי ככל הניתן.

    בטיפול CBT משתמשים גם כדי לטפל בסימפטומים הישירים של תסמונת התשישות הכרונית וגם כדי לטפל בהשלכות החיים עם מחלה כרונית, אשר עלולות להוביל לדיכאון, חרדה, אובדן עבודה או קשיים בזוגיות. 




    במהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בתסמונת, המטפל עוזר למטופל להבין מה גורם להחמרה או שיפור בסימפטומים שלו. המטפל מבקש מהמטופל להקפיד על תיעוד וניטור מפורט בין המפגשים. 
    לדוגמא, אם שיפור מידת התשישות והעייפות היא אחת ממטרות הטיפול, המטופל יתבקש לדרג את מידת התשישות שלו בכל שעה בה הוא ער במהלך היום. 
    כמו כן, הוא יתבקש לעקוב סובייקטיבית אחר מידת התשישות שלו בהקשר לאירועים אחרים שחווה במהלך היום; מה קורה כאשר הוא ישן, אוכל, נח, לוקח תרופות, מתעמל, עוסק בפעילויות חברתיות, עובד וכדומה. 
    במהלך הזמן, מתוך מעקב זה, מצטייר דפוס המאפיין מתי ומה מביא להגברת התשישות ובכך יאפשר מתן טיפול ספציפי. 
    למשל, אם המעקב אחר הסימפטומים יראה כי התשישות מתחילה בשעות אחר הצהריים, קביעת זמן מנוחה נטע לפני הזמן בו העייפות מתחילה, עשוי להפחית או למנוע אותה. 




    בנוסף לכך, האופן בו האדם תופס את תסמונת התשישות הכרונית ממנה סובל משפיע על תחושותיו, מצב הרוח ויכולת ההתמודדות שלו. לכן, תיעוד ומעקב אחרי סימפטומים וזיהוי דפוסים המשפיעים עליהם מביאים להגברה של תחושת השליטה והוודאות של האדם ולכן הינם בעלי משמעות רבה.

    כמו כן, תיעוד דפוסי הסימפטומים עוזר למטפל ולמטופל לדעת האם הם מצליחים לבצע התקדמות כלשהי או לא.

    בתסמונת התשישות הכרונית ניתן לראות פעמים רבות תפיסות ומחשבות שגויות בקרב המטופלים אשר עשויות להשפיע עליהם באופן שלילי. 
    למשל, תפיסה כי "פעילות מביאה להתעצמות המחלה", אשר איננה נכונה, עשויה להביא את האדם להימנע מכל פעילות שהיא. 
    טיפול התנהגותי קוגניטיבי מסייע לזהות את המחשבות המזיקות הללו ולשנות אותן. 

    כאשר מטפלים בהשלכות השונות של החיים עם תסמונת התשישות הכרונית, כמו דיכאון, חרדה או קונפליקטים במערכות יחסים, מטפל התנהגותי קוגניטיבי משתמש בשיטה מבוססת היטב זו, אך מתאים אותה לנסיבות ספציפיות של מטופלים עם תסמונת זו. 

    למשל, טיפול CBT בדיכאון מערב הגברה של הפעילות אצל האדם, באמצעות אקטיבציה התנהגותית. 
    אלא שאדם מדוכא מכך שסובל מתסמונת התשישות הכרונית עשוי להיות מדוכא בדיוק בגלל שקשה לו להיות יותר אקטיבי ופעיל. 

    לכן, במקרה זה ההמלצה לעשות יותר פעילות איננה מתאימה. 
    המלצה נכונה תצטרך להיעשות באופן יצירתי וגמיש ותכלול זיהוי פעילויות מהנות שאינן דורשות מאמץ פיזי רב, כך שהאדם יכול להגביר את הפעילות היומיומית שלו מבלי להביא להחמרה בסימפטומים. 


    קבוצות תמיכה 

    תפיסתם של מטופלים את קבוצות התמיכה הינה מגוונת  - בעוד חלק מהמתמודדים נהנים מהיתרונות של השתתפות בקבוצות תמיכה, אחרים אינם מוצאים בהן תועלת מרובה. 

    יחד עם זאת, קבוצות תמיכה מהוות תמיד מקום בו ניתן לחלוק מידע, רעיונות, תחושות וחוויות. 

    קבוצות אלו, למשל קבוצות תמיכה ל-CFS שמתקיימות במסגרת הביטוח הלאומי, מפגישות בין חולים בתסמונת התשישות הכרונית, תוך הנחיה מקצועית מנווטת ומכווינה. 
    הקבוצה עשויה לסייע בביסוס הרגשה של הבנה והכלה ולמנוע תחושות בדידות וחריגות, שמופיעות לעיתים תכופות בקרב חולי CFS.



    לסיכום, טיפולים פסיכולוגיים שונים, כגון טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וטיפול פסיכו דינמי קצר מועד, מסייעים למטופל במציאת דרכי התמודדות אדפטיביות יותר, הגברת יכולת ויסות רגשי, הגברת החוסן הנפשי של המטופל. 

    בכוחות הטיפול המתאים לא רק להוציא את המטופל מהתשישות אליה נקלע, כי אם גם לתת לו כלים שישמרו על יציבותו הנפשית וימנעו את חזרת התשישות. האדם לומד להתמודד בדרכים נכונות יותר עם מצבי לחץ ודחק רגשיים וכך הופך פחות פגיע אליהם. 




    אין תגובות:

    פרסום תגובה

    טיפול ממוקד-חמלה (CFT) - REDIRECT 301

    טיפול מבוסס-חמלה (CFT) שמעו סיפור על חמלה: אשה אחת סבלה מהשמנת-יתר קלה.  יום אחד היא מחליקה במדרגות, נחבלת בפדחת וחוטפת זע...