התמודדות של ילדים עם רילוקיישן
מאת: טלי בורלא גלילי, פסיכולוגית קלינית עם ניסיון בעבודה עם ילדים
"ילדים צעירים מסתגלים הכי מהר והכי בקלות"?
עם התחזקות הגלובליזציה נפתחות יותר ויותר הזדמנויות למשפחות להתנסות בתקופה של עבודה וחיים בחו"ל.
שליחות בחו"ל יכולה להיות חוויה נפלאה, מעשירה, משנת פרספקטיבה, מעצימה ומלכדת את המשפחה הגרעינית. רבות נכתב על היתרונות והאתגרים של חוויה שכזו לילדים בגילאי בית הספר, אך בנוגע לגיל הרך ישנה נטייה לפשט את המורכבות ולהסתפק באמירה "ילדים צעירים הם גמישים, מסתגלים בקלות, להם אין מה לדאוג".
איך לעזור לילדים להתמודד עם relocation ?
יתכן כי נטייה זו לפישוט המורכבות נובעת מהעובדה, שילד רך חווה את העולם בעיקר דרך אמו ומשפחתו הגרעינית, ופחות בא באינטראקציה ישירה עם העולם שמעבר.
אך מה קורה בגילאים שנתיים שלוש? בהן לילד יש צורך גובר במגע עם חברים, בעצמאות ובהתנסות במעגלים הולכים ומתרחבים מאמא?
ילד שיוצא בפעם הראשונה אל הגן עושה את צעדיו הראשונים העצמאיים בעולם שמחוץ לבית. אם הוא נכנס למסגרת חינוכית ראשונה בתרבות אחרת, הדוברת שפה שונה, ובעלת קודים שונים, הוא חשוף הרבה יותר ובעצמה חזקה יותר לרגעים בהם הוא אינו מבין ואינו מובן. רגעים אלו יכולים להיחוות על ידו כרגעים של אימה גדולה, חוסר אונים, חוסר שליטה, תסכול וחרדה.
עם תחושת זמן, שאינה מבוססת דיה בגיל זה, רגעים אלו יכולים להיחוות כנצח.
לא צריך להסיק מכך שהחוויה במסגרת חינוכית זרה היא טראומטית. היא עדיין יכולה להיות מעשירה וחיובית, אך חשוב להבין את הצרכים של הילד ולהתכוונן אליהם. להקשיב לו ולתמוך בו בהתאם.
להורים שעסוקים בעצמם בהסתגלות, מפתה וקל לחשוב שילד רך הוא "גמיש, לומד ומסתגל בקלות". אך חשוב גם להיות פתוחים לאפשרות שלחלק מהילדים כל כך קשה שהם לא יודעים איך להתחיל להגיד, לחלק מהילדים החוויה קשה לעיכול, אין להם את היכולת להמשיג אותה, לתת לה מובן ומילים. במקרים אחרים הם קולטים שאין מי שבאמת רוצה או יכול כרגע לשמוע.
במפגשים עם מטופלים מבוגרים, שעלו לישראל כילדים, אפשר לשמוע לא פעם איך בעבר לא הייתה מודעות לצרכים של ילדים, לפסיכולוגיה של ילדים. עולים חדשים שהיו עסוקים בהסתגלות למדינה לא היו פנויים לצרכים של ילדיהם, או שכל כך התרשמו מיכולת ההסתגלות המהירה של ילדיהם בתחומים מסוימים, שהכחישו את המורכבות עבורם, והותירו אותם בבדידות רבה עם רגשות קשים.
במסע המרתק של רילוקיישן, חשוב לזכור, שגם הילד הקטן בבית מתמודד. לא לפחד לשמוע שקשה לו, וכמו במסע הרגיל של הורות, לחפש את הדרך להיות איתו ולעזור לו להתמודד.
כמו כן חשוב להיות קשובים לסימפטומים, שעשויים להיות קריאה לעזרה, כמו סיוטי לילה, היצמדות קיצונית, רגרסיה בתחומים שונים והתפרצויות.
טלי בורלא גלילי
טלי בורלא גלילי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה