איך להתמודד עם בריונות ברשת?

כיצד להתמודד עם בריונות ברשת?

במאה ה-21 בריונות אינה מוגבלת יותר לכיתה וחצר בית הספר. בריונות רשת יכולה להתרחש בכל מקום וזמן דרך רשתות חברתיות, טלפונים ואימיילים עם פוטנציאל חשיפה ומעורבות של מאות אנשים (במקרה הטוב). ההשפעות של בריונות רשת יכולות להיות הרסניות, ולהותיר את הקורבן פגוע, מושפל, מדוכא ואפילו אובדני.

האצבע קלה על המקלדת, ומאפשרת לכל אחד ואחת להפוך לבריון ללא תלות בגודל וכוח ופיזי ותחת חסות של אנונימיות. אפילו המרחב הביתי אינו בטוח יותר, וקשה למצוא הפוגה ומקום להתאושש. הקלות שבפגיעה באדם שלא רואים את תגובתו, הזמינות בכל רגע נתון ולכל אדם והיעדר השלכות (לרוב) עבור הפוגע הופכים את בריונות הרשת לבעלת פוטנציאל פוגעני במיוחד.

על שיימינג:

https://eitan-tamir.blogspot.co.il/2017/03/shaming.html

אם אתם או אהוביכם נפלתם קורבן לבריונות רשת, חשוב לזכור שאתם לא לבד. כ-33% מהמתבגרים נאלצו להתמודד עם בריונות רשת בשלב כלשהו של חייהם. אין סיבה לסבול בריונות, מכל סוג, אך טיפול נכון באלימות ברשת הוא מעט מורכב יותר. במקרה הצורך, הטיפים הבאים יכולים לסייע בהגנה על עצמך או על ילדך וכן עם ההתמודדות שלאחר החשיפה לתופעה הבעייתית.

דיווח על בריונות רשת הוא מהלך מאתגר, שמצריך נחישות והתמדה. בריונות רשת לרוב לא מוגבלת להטרדה חד פעמית, וחוזרת לאורך זמן. בדיוק כמו התוקף, עליכם/ן לדווח שוב ושוב על כל פגיעה בכם, עד שהיא תפסיק. זכרו – אף פעם אין סיבה שתסבלו בשקט מבריונות רשת.

עד שהדיווח יביא לתוצאות, שמרו על עצמכם/ן. מנעו מהבריון את האפשרות ליצור עמכם קשר: חסמו את כתובת המייל ומספר הטלפון שלו או שלה, והסירו אותו/ה מהרשתות החברתיות. ניתן ורצוי לדווח על הבריונות למנהלי הפלטפורמה שבה מתבצעת הבריונות. ב-2009 מפעילי רשתות חברתיות חתמו על מסמך  עקרונות לרשתות חברתיות בטוחות יותר, ויצרו כלים לדיווח על בריונות. בלינקים המצורפים אפשר לדווח באינסטגרם או בפייסבוק. אם מטרידים אתכם בסנאפ-צ'אט אפשר לשלוח מייל ל- safety@snapchat.com.

חשוב לא להאשים את עצמכם. לא משנה מה בריוני הרשת עושים או אומרים, את/ה אינך צריך/ה להתבייש במי שאת/ה או איך שאת/ה מרגיש/ה. הבעיה היא אצלם ולא אצלך. לפעמים זה עוזר לחשוב על בריונות רשת מפרספקטיבה אחרת – בריון הוא אדם שחש כה אומלל שהוא מנסה לגרום לסובבים אותו להרגיש רע כמוהו. אל תתנו לו את הסיפוק. כדי לשמור על מצב הרוח, הימנעו מלשקוע במחשבות על התקרית ומקריאה חוזרת של התכנים הפוגעניים. עשו מאמץ לסנן את ההודעות ולהתמקד בפעילויות מהנות שיסייעו להסיח את הדעת ולזכור שיש לכם סיבה להיות גאים ולאהוב את עצמכם.

בריונות רשת יכולה להתבטא גם בהוצאה מהארון בכפייה, הטרדה או החרמה על רקע נטייה מינית או מגדרית. אם אתם מתמודדים עם בריונות כזאת, אפשר לפנות לקו קשב של הקהילה הגאה. בני נוער יכולים להיעזר גם באיגי – ארגון נוער גאה – בפורומים או בוואטסאפ.

הקיפו את עצמכם בחברים שאינם לוקחים חלק בבריונות רשת. ככל שתנקו את סביבתכם המידית מהנוכחות רעילה של בריוני רשת, כך תושפעו פחות. חברים שניתן לסמוך עליהם יספקו גם את התמיכה והעידוד שחיוניים לעמידה איתנה מול המטרידים. מומלץ להתרחק מעט מן המסך ולחפש חברים חדשים במסגרות חברתיות כמו חוגים, תנועות נוער ומסגרות התנדבות שיספקו תחומי עניין משותפים.

פעילות גופנית יכולה לעזור. זו דרך מצוינת לתפוס קצת מרחק מהמשב או הטלפון, להפחית מתח, להעלות את הביטחון העצמי ומצב הרוח. אומנויות לחימה או אפילו סתם לחבוט בכרית יכולים לעזור גם בפריקה של כעס.

אם אתם הורים או מורים המעוניינים למנוע בריונות רשת

הבעיה הראשונית עבור הורים ומורים היא זיהוי הבעיה. למרות הכאב שבריונות רשת גורמת, ילדים ובני נוער נמנעים מדיווח על בריונות שמופנית כלפיהם כיוון שהם חוששים שיילקחו מהם המחשב והטלפון. לכן מעקב אחר פעילות הילד ברשת הוא חיוני, אך אין למנוע גישה או להעניש באופן אחר ילד שמצא עצמו קורבן לבריונות רשת.

• 
  

כדי למנוע בריונות רשת עוד לפני שהיא מתחילה, למדו את הילדים שימוש נכון ובטוח בטכנולוגיה:

• לסרב להעביר הודעות ותכנים שנועדו לפגוע באחרים.
• להגיד לחברים להפסיק אם הם מפגינים בריונות ברשת.
• לחסום את התקשורת מול בריוני רשת; למחוק הודעות בלי לקרוא.
• לעולם לא לפרסם מידע אישי שלהם או של אחרים ברשת (שם מלא, כתובת, מספר טלפון, שם בית הספר בו הם לומדים, שמות ההורים, פרטי כרטיסי אשראי, מספרי תעודות זהות).
• לעולם לא לחלוק סיסמאות לרשת עם אף אחד חוץ מכם.
• עודדו אותם לדבר אתכם על הפעילות שלהם ברשת.
• לעולם לא להעלות לרשת תכנים או תמונות שהם לא רוצים שייחשפו – אפילו לא באימייל.
• לא לשלוח הודעות או להגיב לתכנים ברשת כשהם נסערים או כועסים.
• תמיד להיות מנומסים ברשת כמו שהם פנים אל פנים.

בנוסף, חשוב לבצע בקרה על הרגלי השימוש בטכנולוגיה של ילדיכם. מובן שהם אינם אוהבים זאת ועשויים לראות זאת כחדירה לפרטיות, אך זו הדרך היעילה ביותר להגן עליהם:

• הקפדה על שימוש ברשת בחללים הציבוריים בבית ולא בחדרים הפרטיים. ניתן לשקול הגבלה לגלישה במחשב נייח שנמצא בסלון או אזור מרובה תנועה בבית (לעומת גלישה דרך מכשירים ניידים בחדר, ללא כל השגחה).
• התקנת מסננים על המחשב של ילדכם. ישנן תוכנות המאפשרות חסימה של תכנים לא מתאימים ולבצע מעקב על הפעילות הרשתית מהמכשיר.
• התעקשו לדעת את הסיסמאות של ילדכם ולמדו את משמעות הקיצורים שילדים משתמשים בהם לתקשורת ברשת.
• בררו את זהותם של האנשים/ הילדים איתם ילדכם נמצא בקשר באתרים השונים. למשל, עברו איתם על רשימת החברים שלהם ובררו איתם מי זה כל אחד וכיצד הם מכירים.
• עודדו את ילדכם לספר לכם או למבוגר שאתם סומכים עליו הם מקבלים הודעות מאיימות או מטרידים אותם. הבטיחו להם שדיווח לא יגרום להגבלות השימוש במחשב או בטלפון הנייד.

אם גיליתם שילדכם נפל קורבן לבריונות רשת, יש לסייע לו לשמור ראיות להטרדה ולדווח בהתאם למפורט למעלה. במקרה של הטרדה על ידי תלמידים אחרים ניתן לפנות להורים או למערכת בית הספר.

לא פחות קשה לגלות שילדכם פגע במישהו אחר. אם גיליתם שילדכם פעל בבריונות כלפי אחרים ברשת, חשוב לפעול כדי למנוע הישנות והחרפה. זכרו שהתנהגות זו יכולה להיות בעלת השלכות שליליות ארוכות טווח הן לנפגע והן לילדכם, ויכולה בקלות לרמה הפלילית. מומלץ להקדיש זמן להבנה שמדובר בהתנהגות בעייתית בעלת השלכות חמורות (מהשעיה מבית הספר ועד דין פלילי) ולהגביר את המעקב אחר ההתנהלות בה (קריאת אימיילים, הודעות וכו'). במקרה הצורך ניתן לעשות שימוש בסנקציות חריפות יותר עד לשיפור ההתנהגות (מניעת גישה למחשב, למשל).  

לעיתים התנהגות זו יכולה להיות בתגובה לאלימות שהופנתה כלפיהם ברשת, או כשחרור למתח וחרדה ממקור אחר. אם זה המצב, סייעו להם להשתמש בכלים מתאימים יותר לטיפול בבעיה ולעבד את הרגשות השליליים. במקרה בו יש קושי להכיל את הכעס, התסכול או ההשפלה ניתן ואף מומלץ להיוועץ באיש מקצוע. אפשרות אחרת היא שההתנהגות הבעייתית היא תוצר של למידת חיקוי. בתור הורים, זה הזמן לעצור לבחינה עצמית כנה. עבור אנשי חינוך זו עשויה להיות נורה אדומה לגבי המצב בבית.

 

לסיכום, בין אם אתם או ילדכם מתמודדים עם בריונות ברשת, אל תתמודדו עם זה לבד. פנו לגורמי הייעוץ או לחבר קרוב, הקיפו את עצמכם בתמיכה חברתית בריאה, הקפידו להתנתק מהמסך מדי פעם וזכרו שזה אף פעם, אבל אף פעם, לא באשמתכם.

Google
​

בריונות ברשת

Rated 5/5 based on
1 reviews

מכון
טמיר לפסיכותרפיה

יגאל אלון 157

תל אביב, ישראל
6745445

Phone: 972-3-6031552

Email: info@tipulpsychology.co.il