מחקר חשף כיצד פרומונים ממריצים התנהגות מינית
סיכמה: שיר אינדיג
רבים מאיתנו שמעו על כך שפרומונים גורמים לחלק מהאנשים להיראות לנו אטרקטיביים יותר מאחרים, אך מעט ידוע על המנגנון שעומד מאחורי תופעה זו. בקרב בעלי חיים, חוש הריח משחק תפקיד מרכזי בוויסות תגובות אינסטינקטיביות, ובין היתר קובע האם להגיב או לא ליריבים, לטורפים או לבני זוג פוטנציאליים.
קבוצת חוקרים בהובלת הפרופ' קאזשיגה טוהרה מאוניברסיטת טוקיו, חקרו כיצד פרומונים זכריים מגבירים את ההתנהגות המינית של עכברות. פרופ' טוהרה מסביר כי "ידוע שכימיקלים מסוימים, במיוחד ריחות, עשויים להשפיע על ההתנהגות האינסטינקטיבית של בעל החיים, אפילו במפגש הראשוני עם אותו ריח. אנו מניחים כי קיים מנגנון עצבי במוח המקשר בצורה נכונה בין מידע סנסורי חשוב לבין הפעלת ההתנהגות הראויה".
צפייה בהתנהגות המינית של עכברים יכולה לספק תובנות חשובות אודות התנהגות הרבייה של בני האדם. פרופ' טוהרה וקבוצת החוקרים בחנו את הפרומון הזכרי ESP1 (exocrine gland-secreting peptide 1), אשר נמצא במחקרים קודמים ממריץ התנהגות מינית בקרב עכברות והתנהגות תוקפנית בקרב עכברים. ESP1 שונה מפרומונים אחרים מעצם היותו כימיקל בודד התואם לקולטן אחד ובכך מקל למעשה על החוקרים לעקוב אחריו. בכדי לעשות זאת, החוקרים זיהמו את הקולטן של ESP1 בוירוס. ברגע שהוירוס התפשט, הם סימנו את תאי המוח הנגועים בחלבון פלואורסצנטי בכדי שניתן יהיה לראות ולעקוב אחר המסלול העצבי של ESP1.
החוקרים הצליחו לגלות כי המסלול שפרומון זה עושה באמיגדלה שונה אצל זכרים ואצל נקבות, היות ובאמיגדלה קיים אזור משנה נוסף אשר פועל כ"מתג" ומשדר מידע של ESP1 לחלקים שונים בהיפותלמוס לפי מין העכבר. האמיגדלה היא חלק מהמערכת הלימבית במוח, האחראית על רגשות, התנהגות רגשית ומוטיבציה. ההיפותלמוס הוא אזור במוח האחראי על שיחרור הורמונים המווסתים מגוון רחב של תפקודים גופניים, כולל טמפרטורת הגוף, תיאבון, חשק מיני, צמא, שינה ומצב רוח.
החוקרים מיפו את האופן שבו המידע של ESP1 מועבר מהקולטן למנגנון הוויסות במוח האמצעי דרך הציר של האמיגדלה וההיפותלמוס. נמצא כי בקרב נקבות, ההתנהגות המינית כווננה על ידי נתיב מסוים (שהתגלה לראשונה) מההיפותלמוס למוח האמצעי. כמו כן, המחקר חשף כי הפעלת הקולטן העצבי של ESP1 בהיפותלמוס המריצה התנהגות מינית בקרב עכברות, גם כאשר הפרומון עצמו לא היה נוכח. בנוסף לכך, החוקרים בחנו את תגובת הקולטנים של תאי העצב באזור במוח האחראי על התנהגות הגנתית, על ידי כך שהם חשפו את העכברות לעור נחש. עור נחש הינו סימן לטורף עבור עכברים, הגורם להם להתנהג באופן הגנתי ואגרסיבי.
מניתוח הממצאים עלה כי לא היה שינוי בהתנהגות המינית של העכברות לאחר הפעלת הקולטנים הללו.
פרופ' טוהרה מסביר כי "הממצאים מצביעים על כך שקיימים שני סוגים של נוירונים (תאי עצב), נוירונים של ESP1 ונוירונים המעבירים מידע על הימצאותו של טורף, רק הראשון משפיע על ההתנהגות המינית של העכברות".
החוקרים מדגישים כי יש צורך בביצוע מחקרים נוספים על מנת להגיע להבנה טובה יותר אודות האופן שבו פועלת ההתנהגות המינית של הנקבות, וכן אודות היכולת לכוונן אותה, וכך לנסות לפתור תפקוד מיני לקוי.
החוקרים הצליחו לגלות כי המסלול שפרומון זה עושה באמיגדלה שונה אצל זכרים ואצל נקבות, היות ובאמיגדלה קיים אזור משנה נוסף אשר פועל כ"מתג" ומשדר מידע של ESP1 לחלקים שונים בהיפותלמוס לפי מין העכבר. האמיגדלה היא חלק מהמערכת הלימבית במוח, האחראית על רגשות, התנהגות רגשית ומוטיבציה. ההיפותלמוס הוא אזור במוח האחראי על שיחרור הורמונים המווסתים מגוון רחב של תפקודים גופניים, כולל טמפרטורת הגוף, תיאבון, חשק מיני, צמא, שינה ומצב רוח.
החוקרים מיפו את האופן שבו המידע של ESP1 מועבר מהקולטן למנגנון הוויסות במוח האמצעי דרך הציר של האמיגדלה וההיפותלמוס. נמצא כי בקרב נקבות, ההתנהגות המינית כווננה על ידי נתיב מסוים (שהתגלה לראשונה) מההיפותלמוס למוח האמצעי. כמו כן, המחקר חשף כי הפעלת הקולטן העצבי של ESP1 בהיפותלמוס המריצה התנהגות מינית בקרב עכברות, גם כאשר הפרומון עצמו לא היה נוכח. בנוסף לכך, החוקרים בחנו את תגובת הקולטנים של תאי העצב באזור במוח האחראי על התנהגות הגנתית, על ידי כך שהם חשפו את העכברות לעור נחש. עור נחש הינו סימן לטורף עבור עכברים, הגורם להם להתנהג באופן הגנתי ואגרסיבי.
מניתוח הממצאים עלה כי לא היה שינוי בהתנהגות המינית של העכברות לאחר הפעלת הקולטנים הללו.
פרופ' טוהרה מסביר כי "הממצאים מצביעים על כך שקיימים שני סוגים של נוירונים (תאי עצב), נוירונים של ESP1 ונוירונים המעבירים מידע על הימצאותו של טורף, רק הראשון משפיע על ההתנהגות המינית של העכברות".
החוקרים מדגישים כי יש צורך בביצוע מחקרים נוספים על מנת להגיע להבנה טובה יותר אודות האופן שבו פועלת ההתנהגות המינית של הנקבות, וכן אודות היכולת לכוונן אותה, וכך לנסות לפתור תפקוד מיני לקוי.
מקור:
https://www.medicalnewstoday.com/articles/318103.php
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה