פסיכותרפיה קצרת מועד לחיילים
עם הגיוס לצבא, נמצאים הצעירים לקראת סיום גיל ההתבגרות, בתקופה של חיפוש זהות עצמית ייחודית. השירות הצבאי, קוטע במידה מסוימת את תהליך חיפוש הזהות של הצעיר ומכניס אותו למערכת רוויית לחצים וחוויות מחשלות, אשר לעיתים מביאים אותו למצבי מצוקה.
השירות הצבאי מעלה כמה מצוקות השייכות למרבית החיילים. בראש ובראשונה, השירות הצבאי הינו שירות חובה ואינו מתגמל כלכלית, השירות למעשה מכתיב לצעירים כיצד יראו חייהם לתקופת זמן ארוכה של שנתיים-שלוש, ולצעירים רבים מדובר במוקד מתח ולחץ כבדים. בנוסף לכך, השירות הצבאי מכריח את הצעיר להיטמע בחברה חדשה, אשר לא בחר לעצמו ולא בחרו לו הוריו כמו שהיה עד אז בחייו. הוא נכנס לתפקיד אשר במקרים רבים כלל לא בחר עבור עצמו ולא בטוח שרצה בו. בנוסף לכך, החייל הפשוט הינו בורג קטן במערכת גדולה, השירות מאפיין תחושת "התאיינות", מחיקת העצמי למען מטרה גדולה יותר ממני, דבר שקשה לצעירים רבים לקבל. כל אלה, עוד לפני שבכלל הזכרנו את הסיכון שלוקחים על עצמם חיילים קרביים, ההקרבה הפיזית העצומה, הקשורה באימונים גופניים מפרכים, שעות שינה מעטות והידיעה שכל האימונים נועדו למטרת לחימה עתידית, וכיוצא בכל אלה. מרבית התפקידים הצבאיים כוללים עבודה תחת לחץ רב, שרשרת פיקוד ארוכה ועמידה ביעדים. כך, יוצרת המערכת הצבאית מוקדי דחק רבים עבור הצעירים הבוסריים, אשר צריכים להפוך לבוגרים בין רגע, מיד לאחר סיום שנות הלימודים המקלות. המערכת הצבאית הינה נוקשה ובלתי מתפשרת, כיאה למערכת שמטרתה להגן על המדינה מפני רודפיה, אך לעיתים, לפרטים המרכיבים אותה קשה לעמוד במשימה מבלי רגעי שבירה.
מחקר שנערך בחיל הרפואה ובמכללת רופין מצא מאפיין פסיכולוגי הנקרא "תחושת התמלכדות", שמעלה מאוד את הסיכון להתאבדויות בקרב חיילים. בעקבות כך בחיל הרפואה כבר החלו לנסות לאתר חיילים הסובלים מאותה תחושת "אין מוצא". חשוב להדגיש כי המצוקה שמייצרת המערכת הצבאית אינה שמורה רק לבעלי התפקידים המשמעותיים ביותר כדוגמת הלוחמים הקרביים. גם "ג'ובניקים", אשר לעיתים ממלאים תפקידים זוטרים וחסרי חשיבות לדעתם, יכולים למצוא עצמם תחת לחצים כבדים ולהיקלע למצוקה נפשית. לכן, כל חייל בכל תפקיד עשוי להזדקק לתמיכה רגשית בשלב כלשהו בשירותו.
סוגים שונים של פסיכותרפיות מתאימים לחיילים, אך עם זאת, לאור מגבלות המסגרת הצבאית, טיפול קצר מועד הינו יעיל ונוח במיוחד. טיפול קצר מועד, אשר אורך לרוב כשתיים עשרה פגישות טיפוליות, הינו ממוקד מטרה, מתמקד בהקניית כלים פרקטיים למטופל בהתמודדות עם בעיותיו. למרבית החיילים אין זמן או אנרגיות לטיפולים נפשיים ממושכים, הם זקוקים לכלים להתמודדות עכשיווית, ולא בעוד שנה, ולכן טיפול קצר מועד נותן להם את הכלים המהירים והיציבים ביותר. החיילים הצעירים, אשר הינם במרבית המקרים אוכלוסייה בריאה שנחשפה ללחצים גדולים מכוחותיה, זקוקים לטיפול ממוקד להתמודדות עם הבעיות האקטואליות ביומיום שלהם, וזה בדיוק מה שמעניק להם טיפול קצר מועד.
עבור חיילים רבים, המערכת הצבאית הינה יקום מקביל ל"אזרחות", יקום מקביל לשאר העולם שאינו חלק מהמערכת. על אף שהמסגרת הצבאית מעניקה לחייליה אופציה להיפגש עם קב"ן (קצין בריאות הנפש, אשר הינו המקבילה הצה"לית למטפל פסיכותרפי), רבים בוחרים שלא לגשת אליו, כיוון ורואים בו חלק מהמערכת אשר כה מכבידה עליהם. לכן, במקרים רבים, חיילים רואים בטיפול קצר מועד אזרחי כ"גיחה למציאות". היציאה מהנוף הצה"לי, הפגישה עם מטפל אזרחי אשר נמצא מחוץ למערכת הצבאית, מאפשרות לחייל להתבונן בקשייו ובדרכי ההתמודדות שלו מבחוץ, לקבל פרופורציות נכונות יותר ולרכוש דרכים אדפטיביות יותר להמשך השירות הצבאי התקין.
קב"ן או פסיכולוג פרטי - מה עדיף? קב"ן, ראשי תיבות של קצין בריאות הנפש, הוא קצין בשירות קבע בצה"ל העוסק, בהתאם לשמו, בבריאות הנפש של החיילים. הקב"ן הוא איש מקצוע, לרוב פסיכולוג או עובד סוציאלי, והוא המענה הצה"לי לבעיות רגשיות ולקשיים עימם מתמודדים החיילים. החייל יכול לבקש לראות קב"ן, ומפקדיו יכולים להפנות אותו אליו, כאשר החייל מתלונן על בעיות רגשיות שונות. הקב"ן עוסק בקשיי הסתגלות לצבא, ליחידה, להתמודדות עם חרדה, דיכאון, וקשיים רגשיים נוספים. למרות שלכאורה, הקב"ן הוא איש מקצוע לכל דבר, תפקידו קיבל משמעות מעט שלילית עם השנים. חיילים רבים פונים לקב"ן על מנת לקבל פטור מהצבא או הקלות בתנאי השירות, ומפעילים מניפולציות שונות על מנת להשיג זאת. הדבר הוביל לביקורת על כך שקב"נים בצבא מתעסקים בעיקר בבעיות מסוגים אלה, ופחות בטיפול שוטף בחיילים שזקוקים לכך. כך, חיילים רבים "מן השורה" מחליטים שלא לפנות לקב"ן, למרות שסובלים מקשיים רגשיים לסוגיהם והוא המענה היחיד שעומד לרשותם ומסופק להם ע"י הצבא. חיילים רבים המתמודדים עם קשיים רגשיים, שקשורים לשירות הצבאי או לחייהם האזרחיים, או לשילוב בין השניים, מתלבטים האם לפנות לטיפול נפשי, ובמידה ויפנו- האם לקב"ן היחידה או לאיש מקצוע פרטי. אז מה בעצם ההבדל בין השניים, וכיצד מחליטים לאן לפנות? בראש ובראשונה, חשוב לציין כי מבחינה מקצועית- לא אמור להיות הבדל בין קב"ן לאיש מקצוע פרטי. הקב"ן גם הוא איש מקצוע, אשר אמור להיות מנוסה ומוסמך לטיפול בקשיים רגשיים עימם מגיעים החיילים. לכן, כשמדובר בשאלה כיצד לבחור את המטפל הטוב ביותר, חשוב לדעת שלא אמור להיות הבדל מהותי בין השניים שאינו מקרי בלבד. אז מה בכל זאת שונה? חיילים רבים חשים מצוקה רבה תחת המערכת הצבאית הנוקשה, והכה שונה מכל דבר אחר שעשו באזרחות לפניה. יש המרגישים שהקב"ן הוא עוד קצין, עוד פנים ששייכות למערכת ומייצגות אותה, ולכן האינטרס שלו אינו טובת החיילים כי אם טובת המערכת. במקרים אלה, שהחייל מרגיש שהפנייה לקב"ן לא תסייע לו להתמודד עם המערכת אליה היה מחויב להיכנס, יש מקום לפנות לפסיכותרפיסט פרטי. איש מקצוע פרטי מתחום בריאות הנפש הינו חיצוני למערכת הצבאית ובוודאות חף מאינטרסים לגביה. לעיתים, דווקא דמות חיצונית למערכת הצבאית תוכל לספק לחייל פרספקטיבה מציאותית יותר, להחזירו לפרופורציות נכונות ומותאמות יותר. גם כאן, חשוב להדגיש כי מדובר בתחושה אישית של החייל, ובהכרח לא באמת אובייקטיבית בכל הקשור לכך שהקב"ן מייצג את הצבא ולא את רווחתו הנפשית של האדם. פחד נוסף של חיילים ומפקדים רבים, הוא שפנייה לקב"ן תפגע בקידום צבאי אליו שואפים. כלומר, מפחדים שהמפגש עם קב"ן, והאפשרות לכך שיאבחן קושי רגשי מסוים או יעניק הקלות מסוימות, ימנעו מהחיילים להגיע לעמדת פיקוד, לצאת לקורס קצינים, להתקבל לשירות בקבע וכיוצא באלה. חשוב לדעת כי חשש זה אינו לגמרי מבוסס ושאין מטרתו של הקב"ן "לשים רגל" לחיילים, כי אם לאבחן קשיים רגשיים קיימים ולטפל בהם. עם זאת, לאור החשש הכבד הזה, חשוב לזכור את אופציית הפסיכולוג הפרטי הקיימת באזרחות, והינה משוללת דאגות מסוג זה. לעומת זאת, כשהמטרה היא אכן לשנות את תנאי השירות, או לקבל פטור משירות, חשוב לזכור שאיש מקצוע פרטי יכול לתת מכתב המלצה לצבא ותו לא, מילתו אינה תקפה למול זו של הקב"ן, אך עם זאת- נלקחת מאוד בחשבון. על מנת לקבל שינוי כלשהו בתנאים כתוצאה מקשיים רגשיים, אין מנוס מפני מפגש עם הקב"ן, שכן הוא היחיד שיכול להעניק שינוי כזה כתוצאה מקושי רגשי. עם זאת, חיילים רבים מגיעים לפסיכולוגים מהאזרחות על מנת לקבל הערכה מקצועית למצבם הנפשי, אותה מביאים לאיש המקצוע הצבאי. מקרים רבים מוכיחים כי דעתו של איש המקצוע החיצוני נלקחת בחשבון ומקבלת התייחסות, על אף שאינה הגורם המכריע. בנוסף לכל אלה, חיילים רבים בוחרים שלא לפנות לאיש מקצוע מהאזרחות בגלל דאגה כלכלית. השוק הפרטי בתחום בריאות הנפש אכן פרוץ ויש גופים ואנשי מקצוע פרטיים הלוקחים סכומי עתק, גם מאלה שאין להם. לאור זאת, חיילים רבים בוחרים לוותר על טיפול נפשי כיוון ולא יוכלו לממן לעצמם טיפול פרטי. בדיוק כאן, נכנסת חשיבותם של גופים המותאמים לצורכי כלל האוכלוסייה, וליכולתם הכלכלית. חשוב מאוד לדעת שלא כל הגופים הטיפוליים לוקחים סכומי עתק, וכן חשוב לדעת שלא תמיד יש צורך בטיפול ארוך טווח. לעיתים, יספיק לחייל טיפול קצר מועד, שאורך כשלושה חודשים, אשר ישנה את תפיסתו באשר לשירותו הצבאי וליכולתו "לשרוד" אותו, יקנה לו כלים להתמודדות עם המערכת הקשה תוך תקופת זמן קצרה.
קב"ן או פסיכולוג פרטי - מה עדיף? קב"ן, ראשי תיבות של קצין בריאות הנפש, הוא קצין בשירות קבע בצה"ל העוסק, בהתאם לשמו, בבריאות הנפש של החיילים. הקב"ן הוא איש מקצוע, לרוב פסיכולוג או עובד סוציאלי, והוא המענה הצה"לי לבעיות רגשיות ולקשיים עימם מתמודדים החיילים. החייל יכול לבקש לראות קב"ן, ומפקדיו יכולים להפנות אותו אליו, כאשר החייל מתלונן על בעיות רגשיות שונות. הקב"ן עוסק בקשיי הסתגלות לצבא, ליחידה, להתמודדות עם חרדה, דיכאון, וקשיים רגשיים נוספים. למרות שלכאורה, הקב"ן הוא איש מקצוע לכל דבר, תפקידו קיבל משמעות מעט שלילית עם השנים. חיילים רבים פונים לקב"ן על מנת לקבל פטור מהצבא או הקלות בתנאי השירות, ומפעילים מניפולציות שונות על מנת להשיג זאת. הדבר הוביל לביקורת על כך שקב"נים בצבא מתעסקים בעיקר בבעיות מסוגים אלה, ופחות בטיפול שוטף בחיילים שזקוקים לכך. כך, חיילים רבים "מן השורה" מחליטים שלא לפנות לקב"ן, למרות שסובלים מקשיים רגשיים לסוגיהם והוא המענה היחיד שעומד לרשותם ומסופק להם ע"י הצבא. חיילים רבים המתמודדים עם קשיים רגשיים, שקשורים לשירות הצבאי או לחייהם האזרחיים, או לשילוב בין השניים, מתלבטים האם לפנות לטיפול נפשי, ובמידה ויפנו- האם לקב"ן היחידה או לאיש מקצוע פרטי. אז מה בעצם ההבדל בין השניים, וכיצד מחליטים לאן לפנות? בראש ובראשונה, חשוב לציין כי מבחינה מקצועית- לא אמור להיות הבדל בין קב"ן לאיש מקצוע פרטי. הקב"ן גם הוא איש מקצוע, אשר אמור להיות מנוסה ומוסמך לטיפול בקשיים רגשיים עימם מגיעים החיילים. לכן, כשמדובר בשאלה כיצד לבחור את המטפל הטוב ביותר, חשוב לדעת שלא אמור להיות הבדל מהותי בין השניים שאינו מקרי בלבד. אז מה בכל זאת שונה? חיילים רבים חשים מצוקה רבה תחת המערכת הצבאית הנוקשה, והכה שונה מכל דבר אחר שעשו באזרחות לפניה. יש המרגישים שהקב"ן הוא עוד קצין, עוד פנים ששייכות למערכת ומייצגות אותה, ולכן האינטרס שלו אינו טובת החיילים כי אם טובת המערכת. במקרים אלה, שהחייל מרגיש שהפנייה לקב"ן לא תסייע לו להתמודד עם המערכת אליה היה מחויב להיכנס, יש מקום לפנות לפסיכותרפיסט פרטי. איש מקצוע פרטי מתחום בריאות הנפש הינו חיצוני למערכת הצבאית ובוודאות חף מאינטרסים לגביה. לעיתים, דווקא דמות חיצונית למערכת הצבאית תוכל לספק לחייל פרספקטיבה מציאותית יותר, להחזירו לפרופורציות נכונות ומותאמות יותר. גם כאן, חשוב להדגיש כי מדובר בתחושה אישית של החייל, ובהכרח לא באמת אובייקטיבית בכל הקשור לכך שהקב"ן מייצג את הצבא ולא את רווחתו הנפשית של האדם. פחד נוסף של חיילים ומפקדים רבים, הוא שפנייה לקב"ן תפגע בקידום צבאי אליו שואפים. כלומר, מפחדים שהמפגש עם קב"ן, והאפשרות לכך שיאבחן קושי רגשי מסוים או יעניק הקלות מסוימות, ימנעו מהחיילים להגיע לעמדת פיקוד, לצאת לקורס קצינים, להתקבל לשירות בקבע וכיוצא באלה. חשוב לדעת כי חשש זה אינו לגמרי מבוסס ושאין מטרתו של הקב"ן "לשים רגל" לחיילים, כי אם לאבחן קשיים רגשיים קיימים ולטפל בהם. עם זאת, לאור החשש הכבד הזה, חשוב לזכור את אופציית הפסיכולוג הפרטי הקיימת באזרחות, והינה משוללת דאגות מסוג זה. לעומת זאת, כשהמטרה היא אכן לשנות את תנאי השירות, או לקבל פטור משירות, חשוב לזכור שאיש מקצוע פרטי יכול לתת מכתב המלצה לצבא ותו לא, מילתו אינה תקפה למול זו של הקב"ן, אך עם זאת- נלקחת מאוד בחשבון. על מנת לקבל שינוי כלשהו בתנאים כתוצאה מקשיים רגשיים, אין מנוס מפני מפגש עם הקב"ן, שכן הוא היחיד שיכול להעניק שינוי כזה כתוצאה מקושי רגשי. עם זאת, חיילים רבים מגיעים לפסיכולוגים מהאזרחות על מנת לקבל הערכה מקצועית למצבם הנפשי, אותה מביאים לאיש המקצוע הצבאי. מקרים רבים מוכיחים כי דעתו של איש המקצוע החיצוני נלקחת בחשבון ומקבלת התייחסות, על אף שאינה הגורם המכריע. בנוסף לכל אלה, חיילים רבים בוחרים שלא לפנות לאיש מקצוע מהאזרחות בגלל דאגה כלכלית. השוק הפרטי בתחום בריאות הנפש אכן פרוץ ויש גופים ואנשי מקצוע פרטיים הלוקחים סכומי עתק, גם מאלה שאין להם. לאור זאת, חיילים רבים בוחרים לוותר על טיפול נפשי כיוון ולא יוכלו לממן לעצמם טיפול פרטי. בדיוק כאן, נכנסת חשיבותם של גופים המותאמים לצורכי כלל האוכלוסייה, וליכולתם הכלכלית. חשוב מאוד לדעת שלא כל הגופים הטיפוליים לוקחים סכומי עתק, וכן חשוב לדעת שלא תמיד יש צורך בטיפול ארוך טווח. לעיתים, יספיק לחייל טיפול קצר מועד, שאורך כשלושה חודשים, אשר ישנה את תפיסתו באשר לשירותו הצבאי וליכולתו "לשרוד" אותו, יקנה לו כלים להתמודדות עם המערכת הקשה תוך תקופת זמן קצרה.
כאמור, תקופת השירות הצבאי הינה מוקד לחץ כבד עבור הצעירים, וחשוב לדעת שלא חייבים לעבור אותה לבד. ניתן, תוך תקופת זמן קצרה ביותר של כ-3 חודשים, לקבל כלים רבים להתמודדות וכן כוחות מחודשים שיאפשרו לצלוח את השירות הצבאי בכבוד. חשוב לזכור שהכלים שרכש החייל במסגרת השירות הצבאי וכן במסגרת הטיפול קצר המועד, אינם נעלמים עם תום השירות. הם נשארים ככלים יציבים וזמינים בחייו של האדם, אשר יהיו לו לעזר במצבי לחץ ודחק בהם יתקל במהלך חייו.
מכון טמיר בתל אביב ממוקם דקותיים מהקרייה וחיילים רבים בשירות חובה מגיעים על מנת להיעזר עם פסיכולוג או מטפל שאינו שייך למסגרת הצבאית. אנו פועלים בקליניקות עמיתות כל רחבי הארץ ומעניקים טיפול פרטי בעלויות נוחות לחיילים.
בואו נדבר :
בואו נדבר :
- עם מה אתם מתמודדים?
- אם אתם הורים- מה עובר על הבן או הבת?
- מתי הוא יוצא הביתה?
- האם האפשרות של טיפול דרך קב"ן או קפ"ס עדיפה על טיפול פרטי? בואו נחשוב יחד!
אל תהססו להתקשר להתאמת מטפל/ת
במכון טמיר תל אביב או בקליניקות העמיתות בכל הארץ:
במכון טמיר תל אביב או בקליניקות העמיתות בכל הארץ:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה