פחד לקראת גיוס, התמודדות וטיפול
הגיוס לצבא, עימו מתמודדים הצעירים מיד עם סיום התיכון, מהווה שינוי משמעותי וחד בחיי הצעירים. לכן, אין זה מפתיע שהדבר מלווה בהתרגשות, חרדה, לחץ וחששות רבים. הקשיים שחווים צעירים רבים לקראת הגיוס הם מגוונים, כאשר הנפוצים בהם:
- פחד מהמרחק מהבית, מהלינה מחוץ לבית, מההגבלה על היכולת לתקשר עם המשפחה והחברים בתקופת הטירונות וההכשרה לתפקיד.
- פחד מהתפקיד שעומד הצעיר לקבל, אשר עלול להיות כזה שלא ירצה, או לכלול תנאים בהם אינו מעוניין לשרת.
- פחד מגיוס לקרבי, משירות באיזורים מסוכנים בטחונית, פחד מההקרבה העצמית העצומה.
- פחד להיתקל בקשיים חברתיים, לא להצליח לבנות קשרים חברתיים שיעזרו לצעיר לעבור את השירות הצבאי המאתגר, פחד להיות לבד עם הקושי והלחץ העצומים.
- פחד מכניסה למערכת נוקשה, מחייבת, היררכית, בעלת חוקים קפדניים, ממנה לא ניתן לצאת.
וכמובן שקיימים פחדים רבים נוספים. חשוב שלא להמעיט בעוצמת הפחד שחש הצעיר, היוצא ממערכת החינוך המקלה והתומכת, השומרת על כל ילד וילד וקיימת במיוחד עבורו, ועובר למערכת בה הוא משמש בורג קטן וזניח, אשר צריך להתאים עצמו למסגרת הנוקשה.
האזינו לשיר המדהים של איתן אורן, שוודאי יעניק לכם תחושה שאפשר להבין אתכם:
זה אתה בדרך הזאת לבד, ביחד עם כולם
גם אתה נושא איתך חלום אחד שנושא אותך לאי שם
בעיניך הכל כמו בסרט נע, גם החושך גם האור
והאמא שנתנה בידך את בנה, מביטה בך שנה אחר שנה.
רצים רצים המבטים בעיניים,
אל מעבר לחומה עד לכלות הנשימה
רצים רצים המבטים בעיניים,
עד לגבול האחרון בין תקווה לחידלון
אל סופי הנעורים, התמימים האחרים.
כבר הגיע תור המלחמה שלך, בגרת בשנים
לעתים דומה שהמסע כבד לך ודמעה על הפנים
גם הבית לא יחזור להיות מה שהיה, הלילות יותר קרירים
אז אתה שואל בשקט את עצמך, אם מסע כזה היה כדאי, כדאי?
רצים רצים המבטים...
(מתוך שירונט)
מרבית הצעירים מצליחים להתמודד עם הפחדים באמצעות עזרים שונים שיכולים להקל על הפחד. עצם העובדה שכל הצעירים מתגייסים במהלך אותה תקופה של עד כשנה מתום לימודיהם, מאפשרת להם להתמודד ביחד עם קבוצת השווים שלהם, לעכל ולעבד ביחד את החששות. בנוסף לכך, ניסיון של קרובי משפחה ואחים גדולים מוסיף להרגשה ש"כולם עברו את זה", ומגביר את תחושת המסוגלות של הצעיר.
מרבית הצעירים מצליחים להתמודד עם הפחדים באמצעות עזרים שונים שיכולים להקל על הפחד. עצם העובדה שכל הצעירים מתגייסים במהלך אותה תקופה של עד כשנה מתום לימודיהם, מאפשרת להם להתמודד ביחד עם קבוצת השווים שלהם, לעכל ולעבד ביחד את החששות. בנוסף לכך, ניסיון של קרובי משפחה ואחים גדולים מוסיף להרגשה ש"כולם עברו את זה", ומגביר את תחושת המסוגלות של הצעיר.
עם זאת, צעירים רבים סובלים מאוד מהחרדה שלקראת הגיוס, הופכים לרגזניים יותר, זועפים יותר, נקלעים למריבות מיותרות, מתוחים מאוד, לעיתים שומרים על מצב רוח ירוד לאורך זמן. צעירים אלה, רואים בצבא לעיתים קרובות מכשול שלא יצליחו להתמודד עימו, או שיצליחו אבל יסבלו מאוד. הפחד מהסבל או מתחושת חוסר המסוגלות להתמודד מעוררות מצוקה גדולה בקרב הצעיר, שאין לו שום מנוס מהכניסה למערכת הצבאית ממנה כה חושש.
חשוב להדגיש כי העובדה שהצעיר מרגיש שאינו מסוגל להתמודד עם השירות הצבאי, כלל אינה אומרת שאכן אינו מסוגל. על אף שיש מקרים בהם צעירים ספציפיים לא מצליחים להתמודד עם המערכת ונפלטים ממנה, רובם המוחלט של החיילים צולחים את השירות בצורה יציבה. לכן, במקרים של צעירים שחרדים מאוד מהגיוס לצה"ל, חשוב שלא להיבהל ולהחליט ש"הילד לא יצליח", כי אם לשדר תחושת חוזק וחוסן, להעביר לצעיר תחושה שההורה בטוח שהוא מסוגל ושיצליח, אך שאינו משאיר אותו לבד עם הפחד והחששות הקשים.
במקרים אלה, חשוב לתמוך בצעיר החרד על מנת לאפשר לו כניסה רגועה, שלווה ובטוחה יותר למערכת הצבאית, כך שיוכל להסתגל אליה ביתר קלות. טיפול נפשי לחיילים הינו אחד האמצעים היעילים להחזרת תחושת השליטה לחיים, לחיזוק תחושת המסוגלות ויכולת ההתמודדות, להכנסת החרדות לפרופורציות המתאימות, לחיזוק הדימוי העצמי וכמובן- לקבלת תמיכה מקבלת, חמה וחסרת שיפוטיות המקבלת את הפחדים של הצעיר. במרבית המקרים, מספיק טיפול דינמי קצר מועד, שאורכו נקבע מראש והינו לרוב של עד כ-12 פגישות טיפוליות שבועיות, על מנת להקל משמעותית על החרדה שחש הצעיר מהמסגרת הצבאית וכן להעצים את תחושת יכולת ההתמודדות שלו עימה. טיפול מסוג זה מתמקד בהווה, בעשייה פרקטית, בהקניית כלים פרקטיים להתמודדות. תוך תקופת זמן קצרה, אשר חוסכת להורים ולצעירים משאבי זמן וכסף, איכות החיים של הצעיר, מצב רוחו ועמידותו בפני הלחצים שחווה, יכולים להשתפר לאין שיעור. לכן, חשוב שלא להשאיר את הצעיר לבדו עם הקושי ממנו אינו יכול לברוח, ובמידת הצורך, לפנות לטיפול רגשי, שיעצים את כוחותיו ויקל על מצוקתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה