איך טיפול פסיכולוגי עוזר להתמודד עם תלות במריחואנה?

התמכרות למריחואנה

ד"ר הדס הרמתי

(אנשי מקצוע נבחרים מוזמנים לכתוב פוסט אורח בבלוג)

מריחואנה היא סם שהדיון בו הצליח לבלבל רבים וטובים. הבלבול נובע מדעות קדומות, מיתוסים ואמונות, אך גם ממידע מחקרי מגוון ומתעתע.
המחקר הקליני על מריחואנה מלמד על שני כיוונים מנוגדים: מצד אחד סגולות רפואיות יוצאות דופן, שלעתים קרובות עולות עשרות מונים על אלו של תרופות מוכרות וחוקיות, ומצד שני עדויות לנזקים נפשיים ופיסיים שנקשרים לשימוש בקנאביס ולהתמכרות לסם.

במאמר זה ננסה לעשות מעט סדר בבלבול, ולומר משהו על הצדדים המוארים והבעייתיים של סם מעניין זה.

למה משתמשים במריחואנה?

מסיבות רבות. הנה המרכזיות שביניהן:

1. לטיפול במחלות ובתופעות לוואי של תרופות – קנאביס רפואי משמש כתרופה נפלאה שתורמת לשיפור איכות חייהם של חולים במחלות מאוד מגוונות, וביניהן: סרטן, איידס, טרשת נפוצה, ניוון שרירים, פרקינסון, אפילפסיה, אלצהיימר, קרוהן וקוליטיס. בתחום בריאות הנפש קנאביס רפואי מיטיב מאוד את מצבם של אנשים שסובלים מפוסט-טראומה ומטורט.
2. לכייף – אנשים משתמשים במריחואנה כדי להיות בהיי, להרגיש נעים, להתרגע ולקיים מפגשים חברתיים משוחררים. בנסיבות חברתיות תחושת ה"היי" יכולה להתבטא בצחוק ויראלי, פטפטנות וחברותיות.
3. להרחבה עצמית – אנשים מנסים באמצעות מריחואנה להכיר את עצמם טוב יותר, להיות יצירתיים ומקוריים, להבין דברים בצורה שונה, להיות פתוחים יותר להתנסויות, ולהעצים חוויות רגילות כגון אכילה, צפייה בסרט, האזנה למוסיקה או הנאה מיחסי מין.
4. להתמודדות עם בעיות נפשיות – כדי לשכוח מהדאגות, להקל על דיכאון ועצבנות, להפיג חרדה ולשפר מצב-רוח ירוד. בקרב משתמשים במריחואנה בולט שיעורם של צעירים שסובלים מחרדה חברתית (פחד מביקורת, פחד להיות מובך בחברה), שהעישון מאפשר להם להיות יותר משוחררים ובטוחים בעצמם במגעים חברתיים.

אפשר להתמכר למריחואנה?

כן, אך לא באותה קלות ומהירות שבה מתמכרים לסמים אחרים כגון קוקאין או אופיום. ההערכה היא ש-36% מהמשתמשים במריחואנה משתמשים על בסיס יום-יומי, ורק 10% מהם סובלים מהתמכרות למריחואנה.

כשמתמכרים לחומר כלשהו, ההתמכרות באה לידי ביטוי בתלות התנהגותית ותלות פיסיולוגית.

התלות ההתנהגותית מתבטאת בשכיחות מתגברת של השימוש בסם, בהמשך השימוש למרות המודעות לנזקיו ולמרות ניסיונות להפסיק, בעיסוק אינטנסיבי בכל מה שקשור לסם, ובשימוש שהופך לתחליף לפעילויות חשובות אחרות של פנאי וחברה.

התלות הפיסיולוגית באה לידי ביטוי בפיתוח סבילות ובסימפטומים נסיגתיים. סבילות היא התרגלות, שגורמת לכך שנדרשת כמות הולכת וגוברת של חומר על מנת להשיג את התחושה המבוקשת (למשל התרגעות). סימפטומים נסיגתיים הם אלו שמופיעים בעת ניתוק מהסם.  הסימפטומים הנסיגתיים שנצפו בעת ניתוק ממריחואנה הם עצבנות, מצב-רוח ירוד, חרדה, קשיי שינה, מתח שרירים, ומיחושים פיסיים. סימפטומים אלו גבוהים ביותר ב-10 הימים הראשונים של ההתנזרות, ונמשכים ברמות נמוכות יותר לפחות כחודש. סימפטומים אלו מקשים על ההתנתקות ממריחואנה ומפתים להמשך של שימוש אינטנסיבי.

איך טיפול פסיכולוגי עוזר במצבי התמכרות למריחואנה?

טיפול פסיכולוגי מומלץ במיוחד במצבים הבאים שנקשרים לשימוש במריחואנה:

1. כאשר השימוש נועד להתגבר על חרדות, פחדים ומצבי רוח קשים. במצבים אלו כדאי לנסות לפתח מנגנוני התמודדות פנימיים שיאפשרו איכות חיים טובה יותר ללא תלות בסמים וחומרים אחרים.
2. כאשר מאבדים שליטה על כמות ותדירות השימוש, כאשר השימוש במריחואנה נקשר לפגיעה באכילה, בשינה, בחיי החברה, בעבודה או בכל היבט אחר של חיים מלאים וחיוניים.
3. כאשר נפגעת היכולת לקיים מערכות טובות ובריאות ללא שימוש במריחואנה. למשל כאשר נפגעת היכולת לתקשורת חברתית טובה, ליחסי מין מהנים או להשגת רוגע ללא שימוש בסם.

במקרים אלו כדאי לפנות לטיפול נפשי שמטרתו שיקום וחיזוק מנגנוני התמודדות עצמאיים, וניהול אפקטיבי יותר של החיים.

ד"ר הדס הרמתי היא עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. לאתר של ד"ר הרמתי לחצו כאן.