מהי הטיית האישוש? | Confirmation bias

הטיית האישוש / הטיית האישור

אין אדם שלא נתקל במצב בו הוא פירש אירוע באופן שונה משפירש אותו אדם אחר. לעיתים, אנו מתקשים להבין כיצד אחרים יכולים לראות את אותו האירוע באופן כה שונה מהאופן בו חווינו אותו אנחנו, להעניק לו המשגה שונה, משמעות שונה, על אף שחווינו את אותו האירוע בדיוק. לחילופין, ניתן לעיתים לראות בעיתונים שונים כי אותו אירוע פוליטי, או אירוע בעל משמעות חברתית כלשהי, הצטייר באופן שונה ולעיתים הפוך כתלות באוריינטציה הפוליטית של העיתון, והאג'נדה אותה מקדם.

יתכן כי הדוגמה הטובה והנגישה ביותר לכך היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ארוך השנים, בו פעם אחר פעם שני צידי הסכסוך חווים את אותם האירועים, אך מייחסים להם משמעות שונה. כל אחד רואה את הפגיעה בו, ואת התממשות ציפיותיו מהצד השני, אשר פגע בו פעמים כה רבות בעבר.
קיימים הסברים שונים לתופעה זו, בה אנשים מפרשים אחרת את אותו האירוע, ולכן גם מציירים אותו אחרת ומדווחים עליו באופן שונה. אחד מהם, מתומצת במושג מוכר מתחום הפסיכולוגיה החברתית והסוציולוגיה- הטיית האישוש. הטיית האישוש (Confirmation bias)  היא נטייה (מאוד מבוססת מחקרית, יש לציין) לעבד ולפרש מידע חדש שמתקבל באופן שיהלום את הידע והאמונות הקיימות בקרב האדם. בהטיית האישוש, הנחות העבר והידע הקודם שלנו למעשה צובעים את האופן בו אנו רואים את העולם ומפרשים את החוויות החדשות שעוברות עלינו.
הידע, הדעות והאמונות שלנו לא משפיעות רק על האופן בו נעבד ונמשיג מידע חדש, כי גם לאיזה מידע נפנה מודעות מלכתחילה. מחקרים מראים כי אנשים נוטים לחפש מידע אשר מאשש ידע ואמונות קיימות והולם אותן, הרבה יותר מאשר שנוטים לחפש אחר מידע שמערער על האמונות הקיימות וסותר אותן. כמובן שמדובר במצב פרדוקסלי, שכן דווקא המידע ממנו אנשים נוטים להסיט את מבטם הוא זה שבכוחו לגרום לשינוי העמדה ולצמצום הפערים שבין הצדדים השונים בכל סכסוך.
חשוב להבהיר כי כמובן שאיננו מבצעים את הטיית האישוש באופן מודע, ומכאן שמה- "הטיה". הנטייה להעלים עין מהסברים סותרים איננה נובעת מכוונת זדון, כי אם מתוך פעולה אוטומטית ומורגלת. אחד ההסברים להטיה זו היא חסכנות קוגניטיבית, או עצלנות קוגניטיבית. למוחנו קל יותר להתמקד ולעבד מידע שמתיישב עם הסכמות הקיימות בראשנו, בעוד מידע חדש מצריך עיבוד איטי יותר וייתכן שיצרוך עבודה נוספת, כמו אדפטציה ועיצוב מחדש של סכמות קיימות. קל לנו הרבה יותר לחזק סכמה קיימת מאשר לשנות אותה, לפצל אותה או להפוך אותה למורכבת יותר. לכן, מוחנו באופן בלתי מודע, נמשך למידע הנוח, המתיישב עם הקיים ואינו מערער עליו.
הסבר זה, מחד עושה לנו "הנחה", אפשר לחשוב ש"ככה נוח למוח, וזה בסדר", אך חשוב להשתמש בו בכדי לפתח מודעות לתופעה, ואולי אף בכדי לשנותה. העובדה כי הטיית האישוש קיימת אינה מניחה לנו לתרץ בגינה את ההתבצרות בעמדתנו, להפך- המודעות לה מאפשרת לנסות להתגבר עליה, במיוחד במצבי רוגע ונינוחות, ופחות במצבים לחוצים ועמוסים קוגניטיבית.  

אז כיצד נוכל להתגבר על הטיית האישוש?

בראש ובראשונה, חשוב להפנות את הטלת הספק שאנו נוטים להפנות כלפי הצד השני- כלפי עצמנו. עלינו להיות מודעים לכך שתפיסת העולם שלנו עשויה לצבוע את אופן ההסתכלות שלנו על מקרים ספציפיים, וכן להיות מודעים לכך שאיננו אובייקטיביים. על כן, יש לבחון את עמדותינו, ולראות עד כמה הן מבוססות.
בשלב מתקדם יותר, עלינו לבדוק גם מה קורה בצד השני. אילו ביקורות מועלות כנגד הצד שלנו, על מה הן מבוססות, מה חושבים אנשים שאינם בדעה שלנו, ולמה הם חושבים כך. אומץ רב יותר, נדרש על מנת לפנות לצד השני, להתרועע עימו, על מנת להבין יותר את חווייתו וממה נובעת ראיית עולמו. אם ניקח שוב כדוגמה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אין הדבר אומר בהכרח לפנות לצד השני בסכסוך, ניתן למשל לקנות עיתון שצד זה מפרסם, לצפות במהדורת החדשות המייצגת אותו, במאמרי דעה של נבחרי הציבור שלו, וכיוצא באלה.

כל אלה, עשויים לגרום לדעותינו להיות קיצוניות פחות ומאוזנות יותר, אך גם אם לא, הן לכל הפחות יהיו מעט יותר מבוססות, ומעט פחות לוקות בהטיית האישוש.




סיכמה: יעל טל


Google
Confirmation bias
Rated 5/5 based on 48 reviews


מכון טמיר לפסיכותרפיה
יגאל אלון 157 תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 1800509809

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על שקרנים פתולוגיים | טיפול פסיכולוגי בשקרנות כפייתיית

איך משתחררים מהעבר ?

מבחן רורשאך