יום ראשון, 16 באוקטובר 2016

מהי הטיית האישוש? | Confirmation bias

הטיית האישוש / הטיית האישור


מהי הטיית האישוש?

אין אדם שלא נתקל במצב בו הוא פירש אירוע באופן שונה משפירש אותו אדם אחר. לעיתים, אנו מתקשים להבין כיצד אחרים יכולים לראות את אותו האירוע באופן כה שונה מהאופן בו חווינו אותו אנחנו, להעניק לו המשגה שונה, משמעות שונה, על אף שחווינו את אותו האירוע בדיוק. לחילופין, ניתן לעיתים לראות בעיתונים שונים כי אותו אירוע פוליטי, או אירוע בעל משמעות חברתית כלשהי, הצטייר באופן שונה ולעיתים הפוך כתלות באוריינטציה הפוליטית של העיתון, והאג'נדה אותה מקדם.

יתכן כי הדוגמא הטובה והנגישה ביותר לכך היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ארוך השנים, בו פעם אחר פעם שני צידי הסכסוך חווים את אותם האירועים, אך מייחסים להם משמעות שונה. כל אחד רואה את הפגיעה בו, ואת התממשות ציפיותיו מהצד השני, אשר פגע בו פעמים כה רבות בעבר.
קיימים הסברים שונים לתופעה זו, בה אנשים מפרשים אחרת את אותו האירוע, ולכן גם מציירים אותו אחרת ומדווחים עליו באופן שונה.
אחד מהם, מתומצת במושג מוכר מתחום הפסיכולוגיה החברתית והסוציולוגיה- הטיית האישוש. הטיית האישוש (Confirmation bias)  היא נטייה (מאוד מבוססת מחקרית, יש לציין) לעבד ולפרש מידע חדש שמתקבל באופן שיהלום את הידע והאמונות הקיימות בקרב האדם. בהטיית האישוש, הנחות העבר והידע הקודם שלנו למעשה צובעים את האופן בו אנו רואים את העולם ומפרשים את החוויות החדשות שעוברות עלינו.
הידע, הדעות והאמונות שלנו לא משפיעות רק על האופן בו נעבד ונמשיג מידע חדש, כי גם לאיזה מידע נפנה מודעות מלכתחילה. מחקרים מראים כי אנשים נוטים לחפש מידע אשר מאשש ידע ואמונות קיימות והולם אותן, הרבה יותר מאשר שנוטים לחפש אחר מידע שמערער על האמונות הקיימות וסותר אותן. כמובן שמדובר במצב פרדוקסלי, שכן דווקא המידע ממנו אנשים נוטים להסיט את מבטם הוא זה שבכוחו לגרום לשינוי העמדה ולצמצום הפערים שבין הצדדים השונים בכל סכסוך.
חשוב להבהיר כי כמובן שאיננו מבצעים את הטיית האישוש באופן מודע, ומכאן שמה- "הטיה". הנטייה להעלים עין מהסברים סותרים איננה נובעת מכוונת זדון, כי אם מתוך פעולה אוטומטית ומורגלת. אחד ההסברים להטיה זו היא חסכנות קוגניטיבית, או עצלנות קוגניטיבית. למוחנו קל יותר להתמקד ולעבד מידע שמתיישב עם הסכמות הקיימות בראשנו, בעוד מידע חדש מצריך עיבוד איטי יותר וייתכן שיצרוך עבודה נוספת, כמו אדפטציה ועיצוב מחדש של סכמות קיימות. קל לנו הרבה יותר לחזק סכמה קיימת מאשר לשנות אותה, לפצל אותה או להפוך אותה למורכבת יותר. לכן, מוחנו באופן בלתי מודע, נמשך למידע הנוח, המתיישב עם הקיים ואינו מערער עליו.

הסבר זה, מחד עושה לנו "הנחה", אפשר לחשוב ש"ככה נוח למוח, וזה בסדר", אך חשוב להשתמש בו בכדי לפתח מודעות לתופעה, ואולי אף בכדי לשנותה. העובדה כי הטיית האישוש קיימת אינה מניחה לנו לתרץ בגינה את ההתבצרות בעמדתנו, להפך- המודעות לה מאפשרת לנסות להתגבר עליה, במיוחד במצבי רוגע ונינוחות, ופחות במצבים לחוצים ועמוסים קוגניטיבית.  

אז כיצד נוכל להתגבר על הטיית האישוש?

בראש ובראשונה, חשוב להפנות את הטלת הספק שאנו נוטים להפנות כלפי הצד השני- כלפי עצמנו. עלינו להיות מודעים לכך שתפיסת העולם שלנו עשויה לצבוע את אופן ההסתכלות שלנו על מקרים ספציפיים, וכן להיות מודעים לכך שאיננו אובייקטיביים. על כן, יש לבחון את עמדותינו, ולראות עד כמה הן מבוססות.
בשלב מתקדם יותר, עלינו לבדוק גם מה קורה בצד השני. אילו ביקורות מועלות כנגד הצד שלנו, על מה הן מבוססות, מה חושבים אנשים שאינם בדעה שלנו, ולמה הם חושבים כך. אומץ רב יותר, נדרש על מנת לפנות לצד השני, להתרועע עימו, על מנת להבין יותר את חווייתו וממה נובעת ראיית עולמו. אם ניקח שוב כדוגמה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אין הדבר אומר בהכרח לפנות לצד השני בסכסוך, ניתן למשל לקנות עיתון שצד זה מפרסם, לצפות במהדורת החדשות המייצגת אותו, במאמרי דעה של נבחרי הציבור שלו, וכיוצא באלה.

כל אלה, עשויים לגרום לדעותינו להיות קיצוניות פחות ומאוזנות יותר, אך גם אם לא, הן לכל הפחות יהיו מעט יותר מבוססות, ומעט פחות לוקות בהטיית האישוש.




סיכמה: יעל טל


Google
Confirmation bias
Rated 5/5 based on 48 reviews


מכון טמיר לפסיכותרפיה
יגאל אלון 157 תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 1800509809

המודל הביופסיכוסוציאלי | Biopsychosocial model

מהו המודל הביופסיכוסוציאלי ?




המודל הביופסיכוסוציאלי, אשר פיתח הפסיכיאטר ג'ורג' אנג'ל בשנות ה-80, הוא מודל המציע הסבר לשילוב גורמים המשפיעים על מצבו הבריאותי והנפשי של האדם.
הן בעולם הרפואה והן בעולם הטיפול הנפשי, נהוג היה לחשוב במשך שנים רבות כי חולי גופני קשור לגורמים פיזיולוגיים וביולוגיים בלבד, ואילו חולי נפשי קשור לגורמים נפשיים בלבד. המודל הביופסיכוסוציאלי מציע אינטגרציה בין מספר תחומים, מתוך הבנה שמרבית המקרים, מדובר בשילוב של גורמים היוצרים את מצבו הבריאותי והנפשי של האדם, וההתייחסות לגורם אחד מתוכם מפספסת את יחסי הגומלין שבין הגורמים השונים, אשר שילובם הוא האחראי העיקרי למצבו.
כפי שניתן להבין משמו, המודל גורס כי גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציאליים הם הכוחות הפועלים על האדם, משפיעים על בריאותו הגופנית, הנפשית ועל איכות חייו. על פי המודל, כאשר אנו מנסים לבחון את המקורות למכאוביו הנפשיים של האדם, לא די להתעמק בנפשו. יש לבחון את הסביבה בה חי בעבר ובהווה, וכן גורמים מתערבים ביולוגיים או בריאותיים אחרים. המודל מושתת על ראייה הוליסטית, של האדם כגדול מסך חלקיו. לא די בהתבוננות צרה על התלונה הספציפית עימה מגיע המטופל לטיפול, יש להתבונן על מכלול חייו בראייה רחבה יותר. כאמור, לרוב, יחסי גומלין בין הגורמים השונים אליהם מתייחס המודל יוצרים יחד, ולא לחוד, מצב נתון.
הגורם הביולוגי במודל אינו מתייחס רק לביולוגיה, כי אם לתפקוד הגופני באופן כללי. על פי המודל, חלק אינטגרלי מהטיפול הוא הערכת איכות התפקוד של מערכות הגוף השונות, וכן גורמים ביולוגיים או גנטיים שיכולים להשפיע על קיומה או על היווצרותה של הפרעה או קושי נפשי אחר. הגורם הפסיכולוגי במודל למעשה מתייחס לכל עולם הנפש של האדם ולהשפעתו על התנהגותו. בפרט, כולל הרכיב הפסיכולוגי את כל המרכיבים הרגשיים, הקוגניטיביים וההתנהגותיים: מה מרגיש האדם, כיצד מפרש את מחשבותיו, את מצבו וכיצד מתנהג בשל כך. לבסוף, המרכיב הסוציאלי הוא למעשה המרכיב החברתי- סביבתי. מרכיב זה הוא רחב מאוד, תחומים שונים בתוכו עשויים להיות רלוונטיים במצבים שונים. מגוון התחומים אותם כולל נעים בין תנאי הסביבה הפיזית (האם האדם חי במדינה קרה, האם יש לו מיטה חמה לישון בה, האם חסרים לו אביזרים הכרחיים למחייתו), המצב הכלכלי ועד למצבו החברתי של האדם, כמות ואיכות מעגליו החברתיים, מערכות תמיכה שברשותו, ועוד.
בעולם הפסיכולוגיה, נראה כי מודל שכזה קל הרבה יותר לעיכול. קל לנו יותר לראות כיצד סביבתנו משפיעה על מצבנו הנפשי, כיצד מצבנו הנפשי משפיע על סביבתנו, וכן כיצד גורמים ביולוגיים מתקשרים למערכת הכוחות הזו. עם זאת, החלק האינטואיטיבי פחות במודל הוא משמעותו בעולם הרפואה. אנו מתקשים לתאר לעצמנו כיצד מצב גופני מושפע ממצב חברתי או נפשי המאפיין אותנו. עם זאת, גם בעולם הרפואה השכלתני, כיום כבר נהוג להתייחס בכובד ראש להשפעות הנפש והסביבה על הגוף. מחקרים אין ספור מוכיחים כי למצב נפשי השפעה על המערכת החיסונית ועל המצב הבריאותי. ובאופן ישיר יותר, למצב הנפשי יכול להיות קשר לכושר פיזי, השמנה, הזנחה עצמית ורבים נוספים.
כיום, מרבית המחלקות הקיימות לבריאות הנפש ומרבית ממרכזי הגמילה עובדים ברוח המודל הפסיכוביוסוציאלי. לצד הטיפול הנפשי המובן מאליו, מקבלים המטופלים טיפולים רפואיים להם זקוקים, תמיכה תרופתית ועוד. בנוסף, כיום כל טיפול כולל גם את הפן הסוציאלי, של שיקום וחיזוק מערכות יחסים, יצירת קשרים חברתיים חדשים, שיקום תעסוקתי וכיוצא באלה. טיפול הוליסטי שכזה, המטפל באדם באופן מקיף יותר, מאפשר לו לסיים את הטיפול בנקודה יציבה הרבה יותר מאשר היה בהיעדר התייחסות לאחד הגורמים הרלוונטיים.
המודל הפסיכוביוסוציאלי הוא אחד המודלים המשפיעים בעולם הרפואה והפסיכולוגיה. ניתן לראות את עקרונותיו בטיפולים נפשיים רבים, ברפואת המשפחה (וכן בתחומי רפואה נוספים), בשיטות טיפול אלטרנטיביות, ועוד.



Google
Biopsychosocial model
Rated 5/5 based on 48 reviews


מכון טמיר לפסיכותרפיה
יגאל אלון 157
תל אביב,
ישראל
6745445
Phone: 1800509809




איך להתמודד עם בריונות ברשת?

כיצד להתמודד עם בריונות ברשת? במאה ה-21 בריונות אינה מוגבלת יותר לכיתה וחצר בית הספר. בריונות רשת יכולה להתרחש בכל מקום וזמן ...