חוש הריח ונוסטלגיה

כולנו מכירים את תחושת ההתרפקות על העבר, את החמימות הנעימה שמעוררים זיכרונות טובים, או במילים אחרות - את אותה תחושה הנקראת "נוסטלגיה". מחקרים רבים שנערכו בנושא ניסו להבין ולהגדיר מהי נוסטלגיה. על פי רוב, נהוג לחשוב עליה כעל כמיהה סנטימנטלית לעבר מוערך, הטומנת בחובה אפקט רגשי מר-מתוק, וקשורה לאירועים רבי חשיבות בחוויה הסובייקטיבית של האדם.

מחקר חדש שנעשה בארצות הברית ביקש להתמקד בהיבט אחד מסוים: תחושת נוסטלגיה המתעוררת בעקבות ריח. במרבית המחקרים שנעשו עד כה, החוקרים עוררו את תחושת הנוסטלגיה אצל הנבדקים באמצעות משימות נרטיב (בהן התבקשו להיזכר בחוויה אוטוביוגרפית נוסטלגית ולכתוב אודותיה), או באמצעות שירים מוכרים ומוזיקה. אך הפעם, ביקשו החוקרים לשים את הזרקור על חוש הריח ולשאול מה שונה בינו לבין שאר החושים בכל הנוגע להיזכרות בעבר.

הקשר בין ריח לזיכרון

חוש הריח אולי נדמה לנו שני בחשיבותו לחושים כמו ראייה או שמיעה, אך אל לנו לזלזל בחשיבותו. למעשה, לריחות יש מערכת יחסים ייחודית עם הזיכרונות האוטוביוגרפיים שלנו, ובייחוד הזיכרונות הקשורים לרגשות חזקים. רבים מכירים את החוויה בה ריח מסוים שולח אותם בחזרה לביתם של סבא וסבתא, לגן, או לריח הבישולים בבית. כוחו של חוש הריח לעורר זיכרונות אוטוביוגרפיים חיים וטעונים רגשית אף קיבל את השם "Proust phenomenon" – על שם מרסל פרוסט שתיאר בספרו "בעקבות הזמן האבוד" חווית ילדות נוסטלגית ועוצמתית שהתעוררה בעקבות ריחה של עוגייה טבולה בתה. ואכן, חוקרים אישרו היבטים רבים בחווייתו של פרוסט. למשל, שריח יכול לעורר זיכרונות ילדות מוקדמים יותר לעומת חושים אחרים, ושזיכרונות אלו הם יותר טעונים רגשית, חיים ומפורטים. אחת הסיבות לקשר החזק בין חוש הריח לבין זיכרונות טעונים רגשית היא העובדה שריחות מגיעים ישירות מן האף למבנים במוח כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס הקשורים לחוויות רגשיות ולזיכרון, ומפעילים אותם בצורה חזקה יותר מחוש הראייה והשמיעה.

עם זאת, הקשר הייחודי בין תחושת הנוסטלגיה לבין חוש הריח, זכה למעט מאוד תשומת לב מחקרית והוכחות אמפיריות. במחקר זה, ביקשו החוקרים לבדוק האם ריח יכול לעורר נוסטלגיה יותר או פחות מחושים אחרים, ומה הן ההשלכות הפסיכולוגיות של נוסטלגיה שהתעוררה בעקבות ריח.

המחקר

ראשית, בדקו מהם הריחות שנוטים לעורר יותר תחושת נוסטלגיה בקרב אנשים. החוקרים לקחו 33 סוגים של שמנים ריחניים בניחוחות שונים, ונתנו למשתתפים לדרג את המידה בה כל ריח עורר בהם תחושת נוסטלגיה. 12 הניחוחות שדורגו הגבוהים ביותר היו ריח של בושם "שאנל 5", ריח של כסף, בושם ריחני לחיות מחמד, ליקר ביצים, פאי תפוחים ופאי דלעת, ריח ורדים, קפוצ'ינו, צמר גפן מתוק, אבקת טלק, פרחי לבנדר וריח של אוקיינוס.

בשלב הבא של המחקר נתנו לנבדקים חדשים להריח כל אחד מהריחות, ולענות על שאלות כמו:

• "כמה נוסטלגי הריח הזה גורם לך להרגיש?"
• "כמה הריח הזה מרגש\מעורר בעיניך?"
• "כמה הריח הזה מוכר לך?"

 ולמלא שאלונים נוספים אודות מידת השמחה, ההערכה העצמית שלהם ועוד.

ואכן, כפי שניבאו, מצאו החוקרים קשר חזק ומעניין בין חוש הריח ותחושת הנוסטלגיה שעלתה בקרב הנבדקים. המשתתפים דיווחו על תחושה נוסטלגית חזקה מאוד שעלתה עם ריחות שהיו להם מוכרים וקשורים לאוטוביוגרפיה שלהם. למעשה, רמות הנוסטלגיה היו גבוהות פי שתיים מזו שהתעוררה אצל נבדקים שנחשפו לקטעי מוזיקה במחקר דומה. כמו כן, תחושת הנוסטלגיה החזקה לוותה גם בתחושות חיוביות, ומילאה מספר פונקציות פסיכולוגיות משמעותיות: רמות גבוהות יותר של רגש חיובי, הערכה עצמית גבוהה יותר, תחושת המשכיות (כלומר, תחושה של חיבור בין אני של ההווה ואני של העבר), רמת אופטימיות גבוהה יותר, תחושת שביעות רצון חברתית, ותחושת משמעות לחיים.

מחקרים רבים התחקו אחר הפונקציות הפסיכולוגיות שממלאת הנוסטלגיה בחיינו, והוכיחו את הקשר בינה לבין תחושת "עצמי" חיובית יותר. אך אין ספק כי המחקר האחרון שפך אור רב על חשיבות של חוש הריח בכל הנוגע להיזכרות בעבר. הממצאים הללו מרחיבים את ההבנה שלנו את הטריגרים לנוסטלגיה, ואת החותם החיובי שהיא משאירה על הנפש שלנו, ומסייעים לנו לחשוב מחדש על חשיבותו הרגשית העצומה של חוש הריח.

סיכמה: יעל הררי, מתוך:
http://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/09658211.2013.876048

הודעות טקסט בטיפול פסיכולוגי

שימוש בהודעות טקסט בפסיכותרפיה 

אתיקה וגבולות

20 שנים לערך חלפו מאז נכנסו הודעות הטקסט לחיינו האישיים והמקצועיים. התחלנו בהודעות SMS והגענו לשיחות וקבוצות וואטסאפ בסמארטפונים, פייסבוק, טוויטר ושלל פלטפורמות נוספות.

בהיעדר guidelines אתיים ומקצועיים מוסכמים הנלמדים במסגרות ההכשרה למטפלים, נעזרים אנשי מקצוע רבים באינטואיציה בריאה, הדרכה מקצועית, התייעצויות עם עמיתים ולמידה מניסוי ותעייה.

טקסט זה מעלה כמה שאלות רלוונטיות על שימוש בהודעות טקסט (TM) בטיפול ומזמין אתכם, עמיתים, להעלות שאלותנוספות ודרכי פעולה אפשרויות כדי להעשיר את הידע ולתרום לאחרים. 

ישנן עבודות רבות על שימוש ב-TM במסגרת תכנון תכניות טיפול להפרעות ספציפיות (כמו בולימיה), אך מידע על השימוש ב-TM במסגרת פרקטיקה פרטית נדיר יחסית. 

רובנו נעזרים ב-TM כדי להזיז מפגשים,  לתאם מחדש ולאדמיניסטרציות נוספות, אך נוכחותה של התקשורת האינטרנטית מפגישה אותנו עם הצורך לדון באספקטים אתיים ומקצועיים מורכבים יותר לאור השינויים הדיגיטליים על הפרקטיקה הקלינית. 

סוגיות קליניות: שימוש בהודעות כתובות בטיפול 

האם נכון יהיה להציע למטופל ספציפי את האפשרות של שימוש ב-TM במהלך הקשר הטיפולי, בהתייחס למבנה האישיות והקשיים עמם ​הוא מגיע לטיפול? 

זוהי החלטה דיאגנוסטית באחריות המטפל.  

​האם שימוש ב-TM סוכם בחוזה הטיפולי לגבי מקרים של פגיעה עצמית, אובדנות, או פגיעה באחרים? 

אם כן, האם סוכמו פרטים לגבי פנייה לגורם שלישי בחיי המטופל שיוכל לסייע?  (Shapiro & Bauer, 2010).

האם המטפל מכיר היטב את השפה המקובלת בתקשורת TM? 

למשל, שימוש באייקונים, קיצורי מקלדת ואימוג'ים (Trepal et  al., 2007)

האם המטפל והמטופל סיכמו על מסגרת זמנים בהם המטפל פנוי לקרוא ולהגיב לפנייה?  

(Koocher, 2009; Shapiro & Bauer, 2010).

במידה והוחלט על הטמעת ה-TM ככלי תקשורתי בתשלום נוסף, האם הובהר מהו גובה התשלום ומהם התנאים?

 (Haberstroh et al. 2008) 

האם המטפל היה אומר את אותו משפט שבכוונתו לשלוח גם במהלך מפגש פנים אל פנים? 

ֿאם לא, מוטב לשנות את טון ההודעה, או לא לשולחה כלל  (Gutheil & Simon, 2005).

האם המטפל והמטופל סיכמו ביניהם אילו הודעות אינן מתאימות לדיון בין המפגשים ב-TM? 

למשל, כיצד יגיב המטפל להודעה כמו: "המפגש האחרון היה חסר תועלת בעיני"? (Neimark 2009).

ה​אם המטפל מאחסן בנפרד ובסודיות את תכני ה-TM?

 ניתן לעשות זאת באמצעות הפרדת טלפונים (אישי ומקצועי) או שינוי בקונפיגורציה של המכשיר כדי להצפין הודעות טקסט הקשורות לטיפול (Zur, 2010). בעת החלפת מכשיר יש לוודא מחיקה של כל תכני ה- TM מהמכשיר הישן. 

האם המטפל יודע בוודאות שההודעה נשלחה מהמטופל? 

ניתן להתמודד עם סוגיה זו באמצעות סיכום על סימון ראשוני (אייקון או שאלה מוסכמים למשל). בכל מקרה, על המטפל לוודא היטב שההודעה שהוא שולח מועברת למספר הטלפון המוכר של המטופל  (Van Allen & Roberts, 2011)

האם המטפל ער לעמימותה של התקשורת המקוונת? 

בהיותה טלגרפית ובהיעדר מידע בלתי מילולי, על המטפל להבהיר כל אפשרות של הבנה שגויה משני הצדדים (Trepal et al., 2007). אם יש ספק, אין ספק. 

בפסיכותרפיה פסיכודינמית - מהן ההשלכות של שימוש ב-TM על הברית הטיפולית, ההעברה וההעברה הנגדית, על ההתנגדות ועל פרשנות? 

איתן טמיר