רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2014

התמודדות של ילדים עם רילוקיישן | איך לעזור לילדים להתמודד עם relocation?

התמודדות של ילדים עם רילוקיישן מאת: טלי בורלא גלילי, פסיכולוגית קלינית עם ניסיון בעבודה עם ילדים "ילדים צעירים מסתגלים הכי מהר והכי בקלות"? עם התחזקות הגלובליזציה נפתחות יותר ויותר הזדמנויות למשפחות להתנסות בתקופה של עבודה וחיים בחו"ל. שליחות בחו"ל יכולה להיות חוויה נפלאה, מעשירה, משנת פרספקטיבה, מעצימה ומלכדת את המשפחה הגרעינית. רבות נכתב על היתרונות והאתגרים של חוויה שכזו לילדים בגילאי בית הספר, אך בנוגע לגיל הרך ישנה נטייה לפשט את המורכבות ולהסתפק באמירה "ילדים צעירים הם גמישים, מסתגלים בקלות, להם אין מה לדאוג".
איך לעזור לילדים להתמודד עם relocation ? יתכן כי נטייה זו לפישוט המורכבות נובעת מהעובדה, שילד רך חווה את העולם בעיקר דרך אמו ומשפחתו הגרעינית, ופחות בא באינטראקציה ישירה עם העולם שמעבר. אך מה קורה בגילאים שנתיים שלוש? בהן לילד יש צורך גובר במגע עם חברים, בעצמאות ובהתנסות במעגלים הולכים ומתרחבים מאמא? ילד שיוצא בפעם הראשונה אל הגן עושה את צעדיו הראשונים העצמאיים בעולם שמחוץ לבית. אם הוא נכנס למסגרת חינוכית ראשונה בתרבות אחרת, הדוברת שפה שונה, ובעלת קו…

טיפול פסיכולוגי בפגישה אחת | זרים ברכבת נפגשים על הספה

טוב, זו שאלה גדולה: האם ניתן להוביל לשינוי משמעותי, תקף ועמיד, באישיותו של אדם, ולעזור לו להתמודד עם בעיה נפשית, במפגש אחד בודד? האם זה נחשב טיפול פסיכולוגי?

שאלה זו ליוותה אנשי מקצוע לאורך המון שנים. הקונספט של התערבות חד פעמית ואינטנסיבית עלה גם מתוך עניין של תיאורטיקנים וגם מתוך מציאות של נשירת מטופלים כעבור מפגש אחד.
משה טלמון, פסיכולוג ישראלי, כתב פעם ספר שנקרא "תרפיה בפגישה אחת". הרציונל שלו היה שהנתונים הסטטיסטיים מלמדים שכמחצית מהמטופלים שמגיעים לטיפול פסיכולוגי פורשים אחרי מפגש אחד ואינם ממשיכים למפגש השני. טלמון התייחס לנתון העצוב הזה כהזדמנות: אם כבר כל כך הרבה אנשים מגיעים פעם אחת ופורשים, מוטב יהיה לעזור להם במפגש הזה ולצייד אותם בכלים להתמודדות. 
שנים רבות לפני כתיבת הספר, התפתח המודל של פסיכולוגיה קהילתית, בעיקר בארה"ב ובמערב אירופה, של סיוע נפשי ראשוני באמצעות הטלפון. בישראל הוקמה בשנות ה-70 עמותת ער"ן, שמגישה כבר ארבעים שנה עזרה ראשונה נפשית בטלפון, ע"י מתנדבים פארה-מקצועיים. המודל של ער"ן מתבסס אף הוא על סיוע בפגישה אחת, על אף שמטבע הדברים …

טיפול פסיכולוגי בתקופת הזיקנה | טיפול פסיכולוגי בגיל השלישי

"סוד  גיל הזהב" – לקבל את מה שכבר אין לי ... לגלות ולחיות יותר טוב עם מה שיש בתוכי... טיפול נפשי בתקופת הזיקנה  פוסט אורח בבלוג, מאת: עמירן ולדמן

בתחילת המאה העשרים ואחת, קשישים מהווים כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים גדל שיעור הקשישים באוכלוסייה פי שלושה  עקב הארכת תוחלת החיים בגיל המבוגר, בישראל ובעולם המערבי. לשינוי זה יש השלכות פסיכולוגיות, חברתיות ופוליטיות בתחומי הבריאות, החברה, הכלכלה והמשפט.  תקופת הזקנה כוללת עלייה בשיעור החולי והמוגבלות של הפרט, לצד פגיעות יתר של המערכות השונות בגוף. מאידך, הארכת תקופת ההזדקנות מחייבת את הגברת הפעילות ויצירת משמעות פסיכולוגית/אישית בחייו של הקשיש, ככל שגילו הולך ומתקדם. הספרות רואה את תקופת הזקנה כשלב במחזור החיים ((Life cycle הכורך בחובו שינויים במישורי החיים השונים, ביניהם: שינויים פיזיולוגיים-בריאותיים, שינויים תעסוקתיים ותפקודיים, שינויים פסיכולוגיים-רגשיים, משפחתיים וחברתיים, הכוללים משברים ואובדנים שונים. בשורות הבאות אנסה לתאר בקצרה את השינויים הרבים המאפיינים את השלב הזה בחיינו, את האתגרים ואת …