יום שישי, 11 ביולי 2014

קצת אינטגריטי מקצועי?

הבוקר צלצל אצלי הטלפון יותר מפעמיים: בעקבות המצב, ערוצי טלוויזיה מזמינים אותי להתראיין אצלם כפסיכולוג שעסק כמה שנים בטראומה. זה מאוד מחמיא אבל סירבתי בנימוס. 

למה? כי יש פה סתירה בסיסית ביושרה הפנימית שלי, סתירה ערכית שלא ניתן ליישב אותה: 
עשרות מחקרים קליניים מראים בבהירות שחשיפת יתר לתקשורת בזמן עימות בטחוני גורמת לעלייה ישירה בחרדה ותורמת להתפתחות PTSD בקרב הצופים. 

עכשיו אני שואל אתכם: איך מרשה לעצמו פסיכיאטר לשבת באולפן חדשות, להצית את החרדה של הצופים (עם טיפים ועצות של פסיכולוגיה בגרוש) ולתרום ביודעין לפגיעה בנפשותיהם של אותם צופים להם הוא מתיימר לעזור????

מילא, פרופ' מולי להד ודר' מיקי דורון, אנשי מקצוע תותחים שצברו ניסיון עצום בעבודה עם טראומה בארץ ובעולם, אבל לשידור עולים גם כל מיני פסיכיאטרים תאבי יח"צ, שאין להן דבר וחצי דבר בעבודה קלינית עם פסיכו-טראומה. עזבו אותנו, באמא שלכם, אתם מביישים לי את המקצוע. 

ועכשיו לחדשות: בואו נזכור שאותם ברוני תקשורת שמציתים אצלנו את הרגשות הכי ארכאיים עם 'האח הגדול' אחראים גם לאותה סאגת חירום תקשורתית מסביב לשעון. ולמי שיש ספק, המניע הוא אותו מניע: רייטינג ומאבק עם ערוצים אחרים. הערוצים לא משדרים מסביב לשעון מתוך עניין בשלום הציבורי,  אחרת הם היו עולים לאוויר עם חדשות פעם בשעה. האמת היא שהם קובעים את האג'נדה ומכתיבים אותה, ובכך ומעצימים את כדור השלג של החרדה באופן שקשה לתאר. בעשותם כך, הם משרתים פסיכולוגית את אויבינו, שנשענים על טרור. אותו טרור נשען מעצם הגדרתו על ייצור חרדה ללא פרופורציה.  

ולכם חברים יקרים, ישראלים טובים, זו לא עונה חדשה של Breaking Bad... 
זאת מלחמה קטנה שאנחנו עוברים פעם בשנה שנתיים. לכו כמוני לעניינים שלכם, תשטפו את האוטו, תנוחו, תקראו עיתון, אל תיצמדו לטלוויזיה. סה"כ כולנו מבינים כמה עובדות פשוטות:
 1. ישראל לא בסכנה קיומית כתוצאה מהסבב הזה
   2. זה יסתיים בעוד כמה ימים בהסכמות מדיניות
   3. החשיפה שלכם לטלוויזיה לא עוזרת לכם או לכוחותינו לנצח ולחזור הביתה.
שבת שלום
איתן טמיר
Google

יום רביעי, 9 ביולי 2014

אמהות מהדרום עוזרות לאמהות להתמודד עם לחץ וחרדה - צוק איתן

אמא יקרה,
עבור עשרות אלפי אמהות בישראל, המצב הביטחוני שנוצר ב'צוק איתן' חדש לחלוטין. הילדים מתמודדים עם לחץ פסיכולוגי, בזמן החופש הגדול, ונדרשות מיומנויות שאפילו לנו כפסיכולוגים קשה להעביר אותן נכון. 
המחקרים מראים שבעיתות חירום, דווקא אנשים מנוסים, שאינם פסיכולוגים, עשויים להגיש סיוע פסיכולוגי הרבה יותר יעיל לאוכלוסיה שחווה לחץ וחרדה.  
זו ההזדמנות שלך לכתוב טיפ אנונימי, לשאת עצה ולעזור מתוך הניסיון שצברת בדרך !



מוזמנות לכתוב למטה ב'תגובות' !



צוות מכון טמיר ת"א והקליניקות העמיתות שלנו ברחבי הארץ


- פעילות זו נעשית כתרומה לקהילה -

מבצע צוק איתן: סיוע נפשי בסקייפ חינם ע"י פסיכולוגים - מכון טמיר

שלום לכולם,

החלטנו להתגייס ולתת את המיטב שלנו לציבור המתמודד עם ההשלכות הנפשיות של מבצע "צוק איתן". מחקרים שהתפרסמו בעשור האחרון מתארים באופן ברור את היעילות של שיחות ייעוץ טלפוניות ושיחות סקייפ, להתמודדות יעילה בזמן משבר בטחוני.

השיטה הטיפולית עליה נשענים פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים ממכון טמיר ת"א ומהקליניקות העמיתות שלנו ברחבי הארץ. בשיחות אלה, היא שיטת CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. שיטת CBT מציעה כלים יישומיים להתמודדות עם לחץ וחרדה, לילדים ולמבוגרים כאחד, והיא נמצאה יעילה ועובדת תוך פרק זמן קצר.
שיחות הסקייפ שיגישו הפסיכולוגים של מכון טמיר היום ועד סוף המבצע, הן בשיטת CBT, ומטרתן לקיים התערבות מהירה שבמהלכה יוקנו כלים, יינתן ייעץ מקצועי להתמודדות נכונה ויוצעו דרכים להטמיע את הכלים הללו עד לסיום המבצע.

אנו מקווים שנוכל לתרום את תרומתנו הצנועה ומקווים שהמבצע יסתיים במהירה ובשלום.
מצפים לכם, ונשמח לקרוא מה דעתכם למטה ב'תגובות' לפוסט. 
צוות מכון טמיר 

כיתבו לנו וניצור עמכם קשר בשעות הקרובות, או התקשרו: 1-800-509-809

יום חמישי, 3 ביולי 2014

הפסיכולוגיה של הנקמה - עין תחת עין ושן תחת שן

הפסיכולוגיה של הנקמה - עין תחת עין, שן תחת שן.  תחשבו על זה ותגיבו בכנות: יש אדם שאתם מפנטזים לנקום בו? קרה שראיתם בדמיונכם איך תתבצע הנקמה? או אולי יותר מכך, יצא לכם לממש בחייכם משאלת נקמה כלפי אובייקט שפגע בכם? יש מצב שאתם מתכננים לנקום במישהו ומחזיקים בפנים את המשאלה ותכנונה לפרטים?
זה אנושי בלבד. נקמה מתעוררת מתוך משאלה עמוקה לתיקון, תקווה להוציא לאור של צדק רגשי בעקבות התנהלות לא צודקת של אדם או ישות אחרים.


מרטין לותר קינג אמר פעם שמתוך מאבק שיש בו צרכי נקמה, כזה שמעלה את הנוסחה הקדומה של עין תחת עין, נותרים שני צדדים עיוורים. יתרה מכך, מחקרים עדכניים בפסיכולוגיה חברתית מלמדים על תוצאה פרדוקסלית שנובעת ממימוש הנקמה: נבדקים הראו שבמקום לחוש קתרזיס, הקלה רגשית חזקה ומשחררת, חווים הנוקמים שמימשו את ניקמתם סבל, לחץ וכאב נפשי נוספים.
בקליניקה פגשתי לא אחת מטופלים ששיתפו אותי במשאלות הנקם שלהם. יכולתי להזדהות עם המשאלה ברוב המקרים, כי יש בה גם תקווה לעתיד שוויוני יותר. אבל תמיד ניסיתי לבחון יחד עם המטופלים את ההשלכות של הוצאת מעשה הנקמה מן הכוח אל הפועל. משאלת נקמה מתבטאת לא רק בפגיעה באחרים באופן ישיר, אלא גם בפגיעה בעצמי ובכך להביא לפגיעה באחרים המשמעותיים שיצטרכו להתמודד עם האובדן או הפגיעה. מטופל סיפר לי פעם שבנו סובל מהצקות בכיתה, על ידי ילד אחר, בכיתה ה. המטופל התגנב ביום שישי אחד, לקראת סיום הלימודים, ארב לרגע המתאים וגנב את תיקו של הילד המציק. מבחינתו נעשה צדק.
הפעם הראשונה שאני זוכר את עצמי מפתח משאלת נקם הייתה בכיתה ג'. המורה חנה, אישה קשה, הענישה אותי ועוד שני חברים על כך שלא הכנו שיעורי בית. אני זוכר שחשתי מושפל, גם כי היא צעקה עלי וגם כי הייתה סיבה מוצדקת לכך שלא עמדתי במטלה. משאלת הנקמה שפיתחתי הייתה להגישה קרה מאוד: לגדול קודם, ללמוד הוראה, לחפש את הנכד או הנכדה של חנה, להשתלב כמורה בבית הספר שילמדו בו ולפגוע בהם רגשית. זה הלך איתי בראש המון זמן.
הלוואי שהנער ממזרח ירושלים לא נרצח על ידי ישראלים תאבי נקם. לו יהי. הוא הרי ילד, כמו הילדים שלנו שהלכו לאבדון ונקברו על ידי מדינה שלמה וכאובה. גם הנער הירושלמי שנרצח, נראה מחויך, מתחבר לדת שלו, בטח היה עסוק בסוגיות של בני נוער. בטוח לא אשם בשום דבר פוליטי.  ובכל מקרה, אם נלך מעבר לזעם שמעורר הקונפליקט המדמם שלנו, זה לא באמת משנה מדוע הוא נרצח, זה פשוט כואב שהוא נרצח, לא פחות ממה שכואב על רצח ילדינו.


די כבר עם חרדת הנהיגה הזאת !

למה את צריכה לשלם את המחירים של חרדת נהיגה? השאלה מופנית בלשון נקבה, שכן רוב הסובלים מחרדת נהיגה, הן נשים. חרדת נהיגה היא פחד לנהוג שכרוך בהמנעות (בין הימנעות מלאה מנהיגה לבין נהיגה בתנאים מגבילים). נהיגה היא חוויה נעימה  עבור רוב האנשים, יתכן שגם עבורך. משהו קרה שם לאורך הדרך, שגרם לנסיגה, לפחד מהפחד, שבעקבותיו הנהיגה הפכה לאתגר מתיש ומעמיס מבחינה נפשית.
האמת היא שבטיפול פסיכולוגי פגשתי לא אחת אנשים שמגדירים את עצמם כ'חולי הגה', אבל חרדים מפני נהיגה, על כביש מהיר למשל. לפני זמן מה ראיתי גבר, מה שנקרא 'גבר גבר', שהצליח לעבור את מחסום הבושה ולפנות לקבלת עזרה טיפולית. עבורו, זו חולשה שפשוט אי אפשר להתגבר עליה. הוא ניסה כל דרך בעצמו, ואינו מצליח להתגבר לבד על החרדה (כזו היא חרדה- אילו יכולנו להתמודד עמה בעצמנו ובקלות, היא לא היתה חרדה...).
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT מראה תוצאות יפות, מרשימות ומוכחות להפחתה דרמטית של חרדת נהיגה.
אם תמצאו את המטפל הנכון, זה יכול להסתיים בפרק זמן קצר, בלי הרבה עלויות, ותוכלו לחזור לנהיגה ולהנאה ממנה. אנחנו כאן כדי להתייעץ ולעזור, גם בהגעה לטיפול פסיכולוגי ציבורי.

פוביה ספציפית לפי DSM-5

פוביה ספציפית לפי DSM-5   קריטריונים אבחוניים פוביה ספיציפית - קריטריונים מהי פוביה ספציפית? פוביה ספציפית היא פחד...