רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2014

אסתר עמר ז"ל | פרידה מאסתר עמר, מנהלת אגף הרווחה בבאר שבע

אסתר עמר ז"ל אסתר עמר הייתה עבורי מנהיגה חברתית, לא פחות מזה. דמות פסיכולוגית בבאר שבע, שעיצבה בצלמה מאות ואלפי אנשי מקצוע. אני מאמין שכל מי שהכיר אותה התקשה לחשוב אחרת.
הפעם הראשונה שפגשתי את אסתר הייתה במסגרת סדרת מפגשים עם הנהלת אגף הרווחה בשלהי מלחמת לבנון השנייה ב-2006. אסתר ניהלה אז את הרווחה עם הרבה פתיחות וכוונה טובה. הרגשנו את זה שנינו, משה הורביץ ואני, שהנחינו יחדיו את הקבוצה.


רצה עם זאבים  אחר כך נשארתי להנחות מדי שנה צוות של אנשי מקצוע מהאגף, כאשר אסתר מעניקה תמיכה מלאה להמשכיות ולפעילות הקבוצתית.
מבחינתי, הייתה לאסתר נוכחות של מנהיגה אינדיאנית, רצה עם זאבים. הייתה לה כריזמה שמהפנטת אותך בעדינות, לרצות לשמוע ממנה עוד ולקוות בסתר שהיא תסמוך עליך. גם אני וגם מושיקו פנינו אליה, ביקשנו שתשקול להציע את עצמה למנהיגות בפוליטיקה הארצית (אף פעם לא המלצתי לאיש דבר כזה, אבל אסתר פשוט עשויה מהחומר שהייתי שמח לראות שם בכנסת ישראל). פעם אמרתי לה, ואני עומד מאחורי זה גם היום, שהייתי שמח לעבוד בשבילה, ללכת אחריה...מי שמכיר אותי אישית יודע כמה קשה לי להגיד משפט כזה.

נפרדת כפי שהיא ח…

תרגול מיינדפולנס | שיטת הקשיבות - פוסט מומחית אורחת: מירי ארמה

תרגול מיינדפולנספוסט מומחית אורחת: מירי ארמה מיינדפולנס, שיטה שפותחה על ידי ג׳ון קבט זין, היא טכניקה שימושית ב-CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שיטת תרגול מדיטטיבית המגיעה מהמזרח ומהתורות הרוחניות המוגדרת "תשומת לב מכוונת, לעכשיו, לרגע הנוכחי, ללא שיפוטיות". ניתן לתרגם מיינדפולנס כ"קשיבות", "תשומת לב", "קשב פתוח", "נוכחות" , בעצם זו היכולת להישאר ברגע הנוכחי. 

וריאציות של שיטת מיינדפולנס:שיטת MBCT <
שיטת MBSR <
התמודדות עם רגשות שליליים < אימון מיינדפולנסאימון של מודעות קשובה דומה למדיטציה ומושפע מסוגים שונים של מדיטציה בודהיסטית. בעשרים השנים האחרונות הוא עבר התאמה להקשרים שאינם דווקא רוחניים, דתיים או בודהיסטים, וזכה לתיקוף מדעי במספר עצום של מחקרים מדעיים. תרגול  זה יוצר ראייה נקייה לעומת היום יום בה אנו צובעים את העולם עם עדשות שונות, אנו מאמינים במחשבות שלנו ונותנים להן לבנות את העולם סביבנו. עם הזמן והתרגול אנחנו נהיים יותר ערנים ויותר מודעים למה שמתרחש סביבנו ובתוכנו. מיינדפולנס עוזר לנו להבחין בין סבל לכאב. כאב הוא פיזי וסבל …

התמודדות של ילדים עם רילוקיישן | איך לעזור לילדים להתמודד עם relocation?

התמודדות של ילדים עם רילוקיישן מאת: טלי בורלא גלילי, פסיכולוגית קלינית עם ניסיון בעבודה עם ילדים "ילדים צעירים מסתגלים הכי מהר והכי בקלות"? עם התחזקות הגלובליזציה נפתחות יותר ויותר הזדמנויות למשפחות להתנסות בתקופה של עבודה וחיים בחו"ל. שליחות בחו"ל יכולה להיות חוויה נפלאה, מעשירה, משנת פרספקטיבה, מעצימה ומלכדת את המשפחה הגרעינית. רבות נכתב על היתרונות והאתגרים של חוויה שכזו לילדים בגילאי בית הספר, אך בנוגע לגיל הרך ישנה נטייה לפשט את המורכבות ולהסתפק באמירה "ילדים צעירים הם גמישים, מסתגלים בקלות, להם אין מה לדאוג".
איך לעזור לילדים להתמודד עם relocation ? יתכן כי נטייה זו לפישוט המורכבות נובעת מהעובדה, שילד רך חווה את העולם בעיקר דרך אמו ומשפחתו הגרעינית, ופחות בא באינטראקציה ישירה עם העולם שמעבר. אך מה קורה בגילאים שנתיים שלוש? בהן לילד יש צורך גובר במגע עם חברים, בעצמאות ובהתנסות במעגלים הולכים ומתרחבים מאמא? ילד שיוצא בפעם הראשונה אל הגן עושה את צעדיו הראשונים העצמאיים בעולם שמחוץ לבית. אם הוא נכנס למסגרת חינוכית ראשונה בתרבות אחרת, הדוברת שפה שונה, ובעלת קו…

טיפול פסיכולוגי בפגישה אחת | זרים ברכבת נפגשים על הספה

טוב, זו שאלה גדולה: האם ניתן להוביל לשינוי משמעותי, תקף ועמיד, באישיותו של אדם, ולעזור לו להתמודד עם בעיה נפשית, במפגש אחד בודד? האם זה נחשב טיפול פסיכולוגי?

שאלה זו ליוותה אנשי מקצוע לאורך המון שנים. הקונספט של התערבות חד פעמית ואינטנסיבית עלה גם מתוך עניין של תיאורטיקנים וגם מתוך מציאות של נשירת מטופלים כעבור מפגש אחד.
משה טלמון, פסיכולוג ישראלי, כתב פעם ספר שנקרא "תרפיה בפגישה אחת". הרציונל שלו היה שהנתונים הסטטיסטיים מלמדים שכמחצית מהמטופלים שמגיעים לטיפול פסיכולוגי פורשים אחרי מפגש אחד ואינם ממשיכים למפגש השני. טלמון התייחס לנתון העצוב הזה כהזדמנות: אם כבר כל כך הרבה אנשים מגיעים פעם אחת ופורשים, מוטב יהיה לעזור להם במפגש הזה ולצייד אותם בכלים להתמודדות. 
שנים רבות לפני כתיבת הספר, התפתח המודל של פסיכולוגיה קהילתית, בעיקר בארה"ב ובמערב אירופה, של סיוע נפשי ראשוני באמצעות הטלפון. בישראל הוקמה בשנות ה-70 עמותת ער"ן, שמגישה כבר ארבעים שנה עזרה ראשונה נפשית בטלפון, ע"י מתנדבים פארה-מקצועיים. המודל של ער"ן מתבסס אף הוא על סיוע בפגישה אחת, על אף שמטבע הדברים …

טיפול פסיכולוגי בתקופת הזיקנה | טיפול פסיכולוגי בגיל השלישי

"סוד  גיל הזהב" – לקבל את מה שכבר אין לי ... לגלות ולחיות יותר טוב עם מה שיש בתוכי... טיפול נפשי בתקופת הזיקנה  פוסט אורח בבלוג, מאת: עמירן ולדמן

בתחילת המאה העשרים ואחת, קשישים מהווים כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים גדל שיעור הקשישים באוכלוסייה פי שלושה  עקב הארכת תוחלת החיים בגיל המבוגר, בישראל ובעולם המערבי. לשינוי זה יש השלכות פסיכולוגיות, חברתיות ופוליטיות בתחומי הבריאות, החברה, הכלכלה והמשפט.  תקופת הזקנה כוללת עלייה בשיעור החולי והמוגבלות של הפרט, לצד פגיעות יתר של המערכות השונות בגוף. מאידך, הארכת תקופת ההזדקנות מחייבת את הגברת הפעילות ויצירת משמעות פסיכולוגית/אישית בחייו של הקשיש, ככל שגילו הולך ומתקדם. הספרות רואה את תקופת הזקנה כשלב במחזור החיים ((Life cycle הכורך בחובו שינויים במישורי החיים השונים, ביניהם: שינויים פיזיולוגיים-בריאותיים, שינויים תעסוקתיים ותפקודיים, שינויים פסיכולוגיים-רגשיים, משפחתיים וחברתיים, הכוללים משברים ואובדנים שונים. בשורות הבאות אנסה לתאר בקצרה את השינויים הרבים המאפיינים את השלב הזה בחיינו, את האתגרים ואת …

הפסיכולוגיה של חאלד משעל וביבי נתניהו: איך יוצאים מזה?

שישי בערב, המאבק נמשך לאחר שהפסקת האש לא הוארכה. אני צופה ברכבת הפוליטיקאים והפרשנים ותוהה. מה לעזאזל קורה פה? יכול להיות שמשעל וביבי צריכים טיפול פסיכולוגי?
אתחיל: נפרדת פעם רע? רבת עם שכן או בעל דירה? תבעת מישהו בבית משפט לתביעות קטנות? התגרשת? אני בטוח שהתנסית במצב המנטלי של קונפליקט חריף. במצב כזה, אתה תופס צד ומתמקם מול צד שני, שתופס צד ומתמקם מולך. בין שני הצדדים נוצרת מובחנות ברורה, מתפתח חשד ועוינות ארסיים, תוקפנות ולעתים שנאה. הצד השני הופך לקבוצה, ללא אינדיבידואליות שמחייבת התייחסות אישית, הצד השני הופך ל'הם". למתבונן מן הצד, המצב לא נראה רציונלי במיוחד. אם יש מוצר שעליו נאבקים ומתחרים שני הצדדים, הרי הוא כניעת האחר. יש בנו דחף עמוק, אנושי ואימפולסיבי, לראות את האויב שלנו מובס, מושפל, מתחרט ואולי אפילו מחפש את מחילתנו. שם, אחרי שהובס, אנחנו מוכנים אפילו לסלוח לאויב שלנו. אנחנו רוצים שהצד השני יבין ויפנים איזו 'אמת' שהוא ממאן לקבל.
בדיוק שם אנחנו נמצאים הערב. מביך לחשוב על זה ככה, ויותר מכך כואב, כי אנשים משני הצדדים משלמים מחירים בלתי הפיכים. אבל האמת היא ששם …

קצת אינטגריטי מקצועי?

הבוקר צלצל אצלי הטלפון יותר מפעמיים: בעקבות המצב, ערוצי טלוויזיה מזמינים אותי להתראיין אצלם כפסיכולוג שעסק כמה שנים בטראומה. זה מאוד מחמיא אבל סירבתי בנימוס. למה? כי יש פה סתירה בסיסית ביושרה הפנימית שלי, סתירה ערכית שלא ניתן ליישב אותה: 
עשרות מחקרים קליניים מראים בבהירות שחשיפת יתר לתקשורת בזמן עימות בטחוני גורמת לעלייה ישירה בחרדה ותורמת להתפתחות PTSD בקרב הצופים. עכשיו אני שואל אתכם: איך מרשה לעצמו פסיכיאטר לשבת באולפן חדשות, להצית את החרדה של הצופים (עם טיפים ועצות של פסיכולוגיה בגרוש) ולתרום ביודעין לפגיעה בנפשותיהם של אותם צופים להם הוא מתיימר לעזור????
מילא, פרופ' מולי להד ודר' מיקי דורון, אנשי מקצוע תותחים שצברו ניסיון עצום בעבודה עם טראומה בארץ ובעולם, אבל לשידור עולים גם כל מיני פסיכיאטרים תאבי יח"צ, שאין להן דבר וחצי דבר בעבודה קלינית עם פסיכו-טראומה. עזבו אותנו, באמא שלכם, אתם מביישים לי את המקצוע. 
ועכשיו לחדשות: בואו נזכור שאותם ברוני תקשורת שמציתים אצלנו את הרגשות הכי ארכאיים עם 'האח הגדול' אחראים גם לאותה סאגת חירום תקשורתית מסביב לשעון. ולמי שיש ספק…

אמהות מהדרום עוזרות לאמהות להתמודד עם לחץ וחרדה - צוק איתן

אמא יקרה,
עבור עשרות אלפי אמהות בישראל, המצב הביטחוני שנוצר ב'צוק איתן' חדש לחלוטין. הילדים מתמודדים עם לחץ פסיכולוגי, בזמן החופש הגדול, ונדרשות מיומנויות שאפילו לנו כפסיכולוגים קשה להעביר אותן נכון.  המחקרים מראים שבעיתות חירום, דווקא אנשים מנוסים, שאינם פסיכולוגים, עשויים להגיש סיוע פסיכולוגי הרבה יותר יעיל לאוכלוסיה שחווה לחץ וחרדה.   זו ההזדמנות שלך לכתוב טיפ אנונימי, לשאת עצה ולעזור מתוך הניסיון שצברת בדרך !


מוזמנות לכתוב למטה ב'תגובות' !

צוות מכון טמיר ת"א והקליניקות העמיתות שלנו ברחבי הארץ

- פעילות זו נעשית כתרומה לקהילה - Google

מבצע צוק איתן: סיוע נפשי בסקייפ חינם ע"י פסיכולוגים - מכון טמיר

שלום לכולם,

החלטנו להתגייס ולתת את המיטב שלנו לציבור המתמודד עם ההשלכות הנפשיות של מבצע "צוק איתן". מחקרים שהתפרסמו בעשור האחרון מתארים באופן ברור את היעילות של שיחות ייעוץ טלפוניות ושיחות סקייפ, להתמודדות יעילה בזמן משבר בטחוני.

השיטה הטיפולית עליה נשענים פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים ממכון טמיר ת"א ומהקליניקות העמיתות שלנו ברחבי הארץ. בשיחות אלה, היא שיטת CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. שיטת CBT מציעה כלים יישומיים להתמודדות עם לחץ וחרדה, לילדים ולמבוגרים כאחד, והיא נמצאה יעילה ועובדת תוך פרק זמן קצר.
שיחות הסקייפ שיגישו הפסיכולוגים של מכון טמיר היום ועד סוף המבצע, הן בשיטת CBT, ומטרתן לקיים התערבות מהירה שבמהלכה יוקנו כלים, יינתן ייעץ מקצועי להתמודדות נכונה ויוצעו דרכים להטמיע את הכלים הללו עד לסיום המבצע.

אנו מקווים שנוכל לתרום את תרומתנו הצנועה ומקווים שהמבצע יסתיים במהירה ובשלום.
מצפים לכם, ונשמח לקרוא מה דעתכם למטה ב'תגובות' לפוסט. 
צוות מכון טמיר 

כיתבו לנו וניצור עמכם קשר בשעות הקרובות, או התקשרו: 1-800-509-809 Google

הפסיכולוגיה של הנקמה - עין תחת עין ושן תחת שן

תמונה
הפסיכולוגיה של הנקמה - עין תחת עין, שן תחת שן.  תחשבו על זה ותגיבו בכנות: יש אדם שאתם מפנטזים לנקום בו? קרה שראיתם בדמיונכם איך תתבצע הנקמה? או אולי יותר מכך, יצא לכם לממש בחייכם משאלת נקמה כלפי אובייקט שפגע בכם? יש מצב שאתם מתכננים לנקום במישהו ומחזיקים בפנים את המשאלה ותכנונה לפרטים?
זה אנושי בלבד. נקמה מתעוררת מתוך משאלה עמוקה לתיקון, תקווה להוציא לאור של צדק רגשי בעקבות התנהלות לא צודקת של אדם או ישות אחרים.


מרטין לותר קינג אמר פעם שמתוך מאבק שיש בו צרכי נקמה, כזה שמעלה את הנוסחה הקדומה של עין תחת עין, נותרים שני צדדים עיוורים. יתרה מכך, מחקרים עדכניים בפסיכולוגיה חברתית מלמדים על תוצאה פרדוקסלית שנובעת ממימוש הנקמה: נבדקים הראו שבמקום לחוש קתרזיס, הקלה רגשית חזקה ומשחררת, חווים הנוקמים שמימשו את ניקמתם סבל, לחץ וכאב נפשי נוספים.
בקליניקה פגשתי לא אחת מטופלים ששיתפו אותי במשאלות הנקם שלהם. יכולתי להזדהות עם המשאלה ברוב המקרים, כי יש בה גם תקווה לעתיד שוויוני יותר. אבל תמיד ניסיתי לבחון יחד עם המטופלים את ההשלכות של הוצאת מעשה הנקמה מן הכוח אל הפועל. משאלת נקמה מתבטאת לא רק בפגיעה …

די כבר עם חרדת הנהיגה הזאת !

למה את צריכה לשלם את המחירים של חרדת נהיגה? השאלה מופנית בלשון נקבה, שכן רוב הסובלים מחרדת נהיגה, הן נשים. חרדת נהיגה היא פחד לנהוג שכרוך בהמנעות (בין הימנעות מלאה מנהיגה לבין נהיגה בתנאים מגבילים). נהיגה היא חוויה נעימה  עבור רוב האנשים, יתכן שגם עבורך. משהו קרה שם לאורך הדרך, שגרם לנסיגה, לפחד מהפחד, שבעקבותיו הנהיגה הפכה לאתגר מתיש ומעמיס מבחינה נפשית.
האמת היא שבטיפול פסיכולוגי פגשתי לא אחת אנשים שמגדירים את עצמם כ'חולי הגה', אבל חרדים מפני נהיגה, על כביש מהיר למשל. לפני זמן מה ראיתי גבר, מה שנקרא 'גבר גבר', שהצליח לעבור את מחסום הבושה ולפנות לקבלת עזרה טיפולית. עבורו, זו חולשה שפשוט אי אפשר להתגבר עליה. הוא ניסה כל דרך בעצמו, ואינו מצליח להתגבר לבד על החרדה (כזו היא חרדה- אילו יכולנו להתמודד עמה בעצמנו ובקלות, היא לא היתה חרדה...).
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT מראה תוצאות יפות, מרשימות ומוכחות להפחתה דרמטית של חרדת נהיגה.
אם תמצאו את המטפל הנכון, זה יכול להסתיים בפרק זמן קצר, בלי הרבה עלויות, ותוכלו לחזור לנהיגה ולהנאה ממנה. אנחנו כאן כדי להתייעץ ולעזור, גם בהגעה לטי…

על ההכחשה: רצח שלושת הנערים והכאב הלאומי הבלתי נסבל

הבלוג הזה הוא על טיפול פסיכולוגי ממוקד. התכוונתי להתחיל לכתוב בו על נושא שונה לגמרי, על טיפול פסיכולוגי לפי גישתו של מאן, אבל המציאות טפחה על פני והפילה אותי ארצה: שלושת הנערים החטופים נמצאו מתים ליד חברון.
עברו 18 ימים מאז החטיפה. הנפש של כל ישראלי נהתה אחר מידע, והתחושה שיש תקווה עוררה מחדש את ההנאה מהמונדיאל בברזיל. כבר בערב הראשון נלחשה לאוזניי ההשערה שהם נרצחו באותו היום. אבל אני, כמו רבים אחרים, לא מוכנים לקבל השערות כאלה ולבדוק אותן מול המציאות. הנפש שלי, כיהודי וישראלי, לא אפשרה למחשבה הפסימית לחדור לתודעה. יותר מהכל, לא ניתן לחשוב על בני נוער, ילדים טובים ומקסימים, שנרצחים בדם קר על ידי אנשים זרים שאינם מכירים אותם. ההגיון, המחשבה והמערכת הרגשית, לא מסוגלים לשאת הבנה כזו ולהחזיקה כאפשרות מציאותית.
אני זוכר את הפעם הראשונה שירו עלי. שירתתי ב'גולני', שנת 1992. הגדוד עבר לחברון, לחלחול, אותה שכונה שלידה נרצחו הנערים 22 שנה אחרי. ליוותי נהג משאית שהובילה מכולות עם ציוד והיה בזה משנו נעים וכיפי, אזרח מבוגר ואני בקבינה, מנסים למצוא נושא לשיחה. בערך באזור אלון מורה שמענו צרו…